שנת 2026 צפויה להיות שנת הצמיחה השלישית ברציפות של תעשיית השבבים, אך בניגוד לשנים האחרונות מדובר בשלב שונה במחזור. לאחר תקופה ממושכת של התרחבות מכפילים על רקע מהפכת ה-AI, בדסק שווקים גלובליים ביחידת המחקר של בנק הפועלים מעריכים כי מכפילי הענף הגיעו לרמות גבוהות המגבילות המשך התרחבות.
על פי ניתוח של דסק שווקים גלובליים ביחידת המחקר של בנק הפועלים שהגיע לידי "ספונסר", מכאן ואילך, ביצועי המניות צפויים להיות מוכתבים כמעט באופן בלעדי על ידי קצב הצמיחה ברווחים ובתזרים, ופחות על ידי הרחבת מכפילים נוספת. "להערכתנו, המגמה שנראתה כבר ברבעון האחרון של 2025 תלך ותתחזק: שוק שמתגמל חברות על ביצוע בפועל (קצב אספקה, מימוש השקעות ותרגום ביקושים לרווחיות) ופחות מתגמל חברות הנשענות בעיקר על ציפיות עתידיות, גם כאשר הנרטיב האסטרטגי שלהן חזק וברור (דוגמת אורקל).
"כאמור, מנוע הצמיחה המרכזי של ה-AI החל לפעול כבר ב-2023, אך בשנת 2026 תעשיית השבבים נמצאת בשלב שונה במחזור. בעוד הגל הראשוני הונע מהפתעה, אימוץ מואץ והתרחבות חדה במכפילים, השלב הנוכחי מאופיין במעבר להוכחת ביצוע בפועל, כלומר צמיחה מדידה בהכנסות וברווחים, לצד מיקוד גובר ביכולת החברות לתרגם ביקוש להשקעות יעילות ולרווחיות מתמשכת", כתבו ביחידת המחקר של הפועלים.
מהם מנועי הצמיחה המרכזיים של חברות השבבים?
1. התמקדות במכירת פתרונות רחבים ללקוח, לצד המשך מכירת שבבים בודדים: השינוי מתבטא במעבר ממכירת שבבים בודדים לכיוון של עסקאות מקיפות יותר של מערכות שלמות, הכוללות -מארזים, תוכנה, פתרונות תקשורת וקירור, ומכילות מספר רב של שבבים בארכיטקטורות מתקדמות (יעד זה הוגדר במפורש על ידי מנכ״ל ברודקום, גם במחיר של פגיעה זמנית ברווחיות בטווח הקצר).
2. המשך אימון מודלי שפה, כשהמיקוד עובר להטמעה רחבה של יישומי Inference (יכולות הסקה) ו-AI Agents (סוכן AI דיגיטלי). בהקשר זה, ארבעת ה-Hyperscalers (מטא, אמזון, מיקרוסופט וגוגל), האחראיות על אימון מודלים והקמת מרכזי נתונים, נותרות מנוע הצמיחה הדומיננטי של תעשיית השבבים.
הצפי הוא לצמיחה של כ-15% בהכנסות הענף בשנת 2026, עם תרחיש לעלייה של כ-20% במקרה של המשך עליית מחירי הזיכרונות, המהווים רכיב מרכזי במערכות AI מורכבות ב-DATA CENTERS (הזיכרונות כוללים מעבדי חישוב, זיכרון מהיר מסוג HBM ורכיבי תקשורת מתקדמים הפועלים כמכלול אחד). תרחיש זה צפוי אומנם לתמוך בהכנסות, אך לא בהכרח ברווחיות בטווח הקצר, שכן עלייה בעלויות רכיבי הזיכרון והאינטגרציה במערכות AI מורכבות עלולה להביא לשחיקה זמנית ברווחיות אצל חברות כמו NVIDIA ,Broadcom ו-AMD. הוצאות ההון (CapEx) של ענקיות הענן צפויות לגדול בלפחות 30%, כאשר ארבעת השחקניות הגדוליות ירכזו כ-60% מהשקעות המחשוב העולמיות.
3. HBM כמנוע הצמיחה החדש של שוק הזיכרון: שוק ה-DRAM צפוי להמשיך לפעול בסביבת מחסור גם לאורך 2026 ואף מעבר לכך, כאשר יצרניות הזיכרון מתעדפות באופן ברור ייצור של HBM (High Bandwidth Memory– זיכרון מהיר במיוחד המיושם באריזה מתקדמת ומיועד להזנת מעבדי AI בקצבים גבוהים), על פני זיכרונות DRAM סטנדרטיים. יצרניות כמו Micron ,SK Hynix ו-Samsung מפנות קיבולת, מצמצמות חשיפה למוצרים בעלי רווחיות נמוכה וממקדות השקעות ב-HBM, שהייצור שלו כבר מכור מראש עד סוף 2026. המעבר לדור הבא, HBM4, צפוי להעמיק את הלחץ על ההיצע, לתמוך בהמשך עליית מחירים ולשפר את רווחיות יצרניות הזיכרון. מגמה זו מהווה שינוי מבני בשוק ולא מחזור זמני.
בהקשר זה, נובה ו קמטק, החברות הישראליות המסוקרות על ידינו, נהנות מהשפעה ישירה של התרחבות ייצור ה-HBM, דרך עלייה בהשקעות במדידה ובדיקת מארזים מתקדמים.
מגבלות תפעוליות הופכות לגורם מהותי בשלב זה בקביעת קצב הצמיחה בענף, ואף עלולות להתפתח לכדי צווארי בקבוק (מצב שבו שלב מסוים בתהליך הייצור או ההקמה מתקשה לעמוד בקצב הביקוש, ולכן מאט את כל המערכת).
המגבלות התפעוילות המובילות
1. מגבלות חשמל – התרחבות מרכזי הנתונים עתירי מחשוב מלווה בדרישות חשמל הולכות וגדלות, אשר כבר כיום משפיעות על קצב הקמת תשתיות חדשות. מגבלה פיזית ותשתיתית זו עלולה לעכב מימוש השקעות גם כאשר הביקוש קיים.
2. אילוצי שרשרת האספקה – המחסור המתמשך בזיכרונות HBM, לצד קיבולת מוגבלת בתחום האריזות המתקדמות, מגבילים את קצב הרחבת הייצור של מערכות AI מורכבות, גם כאשר הביקוש קיים. אילוצים אלו נובעים לא משיבוש לוגיסטי, אלא מהמורכבות הגבוהה של תהליכי הייצור והאריזה, הדורשים זמני הקמה, הסמכה והבשלה ארוכים. לאחר גל ההשקעות של השנתיים האחרונות, יצרני זיכרונות מצויים בשלב של השלמת קווי ייצור מורכבים, מה שממתן בטווח הקצר את קצב ההזמנות לציוד חדש.
בהקשר זה, העלייה במורכבות הייצור מגדילה את החשיבות של שלבי המדידה והבדיקה, תחומים שבהם פועלות נובה ו קמטק, שכן כל הרחבת קיבולת ב־HBM ובאריזות מתקדמות מחייבת רמות בקרה גבוהות יותר.
3.תלות ביכולת לממן השקעות Capex בקנה מידה גדול, בעיקר בקרב שחקני Tier-2 (חברות ענן מדרג שני), כגון Oracle ו-CoreWeave, וכן בקרב חברות פרטיות כדוגמת OpenAI ו-Anthropic. מגבלה זו צפויה להגביר את הסלקטיביות בענף ולהעמיק את הפער בין חברות שמצליחות לממן השקעות ולהמיר אותן לצמיחה ולרווחיות בפועל, לבין חברות שנאלצות להאט את קצב ההתרחבות ונשארות מאחור.
השחקניות המובילות ב-GPU
להערכתנו, NVIDIA תמשיך להוביל את שוק ה-GPU ליישומי AI גם ב-2026, עם השקת ארכיטקטורת Rubin, הצפויה סביב אמצע השנה, ותשמר את יתרונה הטכנולוגי בטווח הנראה לעין. עם זאת, במבט קדימה אנו מעריכים כי קצבי הצמיחה השנתיים של החברה יתמתנו, ככל שהבסיס העסקי מתרחב. NVIDIA צפויה לשמור על שיעור רווח גולמי גבוה, סביב 75%, ולהתקרב לקצב הכנסות רבעוני של כ-100 מיליארד דולר לקראת סוף 2026–תחילת 2027 (שנת כספים).
במקביל, AMD צפויה להתחיל ולהתבסס כחלופה משמעותית יותר. המעבר של החברה לאספקת פתרונות Rack-scale (מערכות מחשוב מלאות ברמת ארון שרתים, ולא רכיבי GPU בודדים), המתבסס על רכישת ZT Systems, מציב אותה בהדרגה כאלטרנטיבה רלוונטית ללקוחות גדולים כגון OpenAI ,Meta ו-Oracle. במקביל, ההשקעה בפיתוח סביבת התוכנה ROCm, המקבילה ל-CUDA של NVIDIA, צפויה להאיץ בעיקר במחצית השנייה של 2026. אין מדובר באיום מיידי על ההובלה של NVIDIA, אך כן בתחילתה של שחיקה הדרגתית בפער התחרותי.
פיתוח פנימי של שבבים מתואמים אישית (Custom Silicon), והחברות המרוויחות מכך
לצד הדומיננטיות של ה-GPU, צפויים השבבים המותאמים אישית (ASICs) לצמוח בקצב מהיר יותר בטווח הקצר. גוגל ואמזון מובילות את המגמה של פיתוח פנימי של שבבים מותאמים אישית, כאשר גם OpenAI ואנתרופיק מצטרפות למהלך. הנהנות המרכזיות ממגמה זו הן Broadcom ו-Marvell, אך נדגיש כי מדובר בשוק דינמי, שבו זכייה בעיצוב שבב אחד אינה מבטיחה המשכיות (דוגמא לכך ניתן לראות בירידות האחרונות במניית MRVL, שנבעו מחששות ושמועות לא מאומתים, לפיהם אמזון לא תבחר בה שוב בפיתוח השבב הבא).
תחום השבבים האנלוגיים צפוי להתאושש עם העדפה ברורה ל-NXP וטאואר
תחום השבבים האנלוגיים, המותאמים לענפי הרכב, התעשייה והתקשורת, נכנס לשנת 2026 לאחר תקופה של חולשה מחזורית ועיכול מלאים, ואנו מעריכים כי הוא מצוי בפתחו של שלב התאוששות. בניגוד לשבבי ה־AI החישוביים, עיקר הביקוש בסקטור אינו נובע ממעבדי עיבוד מרכזיים, אך חלקים ממנו נהנים מחשיפה ישירה להשקעות בדאטה סנטרס דרך תשתיות תקשורת וקישוריות. מוקד הצמיחה המרכזי נותר תחום הרכב, שבו נמשכת עלייה בכמות השבבים לכלי רכב על רקע הרחבת מערכות בטיחות, חשמול, ניהול סוללות ומעבר לרכבים מבוססי תוכנה, לצד תמיכה מצד תחום התעשייה הודות למגמות של אוטומציה, תשתיות חשמל ואנרגיה מתחדשת.
מבין החברות בסקטור אנו ממשיכים להעדיף את NXP, הנהנית מחשיפה גבוהה במיוחד לטרנדים ארוכי הטווח ברכב ולשילוב עמוק במערכות ADAS, ולאחר נרמול המלאים אנו מעריכים כי היא ממוצבת היטב להציג צמיחה דו־ספרתית ב-EPS של כ-15%–20%ב-2026, עם המשך צמיחה גם ב-2027.
במקביל, החברה הישראלית המסוקרת על ידינו, טאואר, בולטת בסקטור בזכות חשיפה ישירה ומתרחבת להשקעות בדאטה סנטרס, דרך פעילות שבבי התקשורת שלה. עיקר הצמיחה מגיע מתחומי Silicon Photonics ו-Silicon Germanium, המשמשים רכיבי מפתח בתשתיות קישוריות אופטיות למרכזי נתונים עתירי AI. תחומים אלו מציגים האצה חדה בביקוש, מגובים בהרחבת קיבולת ייצור ייעודית בארה״ב, בישראל וביפן, וצפויים לתרום באופן מהותי להכנסות החל מהמחצית השנייה של השנה.
אינטל בסימן שאלה
שנת 2026 צפויה להיות שנת מבחן לפעילות ה-Foundry (קבלנות ייצור שבבים לגורמים חיצוניים) של Intel. גם הצלחה טכנולוגית בפיתוח תהליך ה-18A, דור מתקדם של ייצור שבבים בגיאומטריה של 1.8 ננומטר, אינה מספקת כשלעצמה ללא הבעת אמון מסחרית מצד לקוח עוגן משמעותי. אימוץ בפועל של התהליך על ידי שחקן מוביל שיבחר לשלבו במרכזי הנתונים שלו הוא תנאי קריטי לשינוי תפיסת השוק. עסקה עם Apple ,NVIDIA או AMD עשויה להוות נקודת מפנה, לספק וודאות עסקית ולבסס את אמינות המודל של אינטל כיצרנית Foundry תחרותית.
לסיכום: להערכתנו מהפכת ה-AI עדיין נמצאת בשלב הראשוני ומצריכה המשך השקעות בתשתיות. חלק מפוטנציאל התשואה העודפת ייתכן ויעבור מהחברות המובילות אל אלו שנמצאות בתהליך סגירת פערים תפעוליים וטכנולוגיים (AMD,MRVL), תוך שימור ההובלה של החברות הגדולות. יש להביא בחשבון כי מדובר באסטרטגיה שעדיין נמצאת בשלב הוכחת הביצוע, ולכן כרוכה ברמת סיכון גבוהה יותר. בהתאם, אנו סבורים כי חשיפה לחברות אלו מתאימה למשקיעים בעלי נכונות לשאת סיכון עודף, תוך התאמה מדויקת לפרופיל הסיכון וליעדי ההשקעה של הלקוח.