מניית בנק הפועלים ממשיכה לרכז עניין רב בחודשים האחרונים, כשאת שנת 2025 תסכם עם התשואה הגבוהה ביותר מבין הבנקים בבורסה בת"א, שעומדת הבוקר על תשואה של 71% מתחילת השנה, בעוד שמדד הבנקים עלה מתחילת השנה בשיעור של כ-57%.
בנק לאומי צפוי לסכם את השנה עם תשואה חיובית של 67%, בנק דיסקונט עם תשואה חיובית של 41%, מזרחי טפחות עם תשואה של 49% והבינלאומי עם תשואה חיובית של 47%.
עם זאת, שנת 2026 עשויה להיות מאתגרת יותר עבור כלל המערכת הבנקאית, בין היתר על רקע ציפיות לירידת ריבית הדרגתית, לצד המאבק מול שר האוצר בצאלאל סמוטריץ’ בבקשר של מיסוי רווחי היתר של הבנקים.
איגוד הבנקים פנה הבוקר (ד’) אל היועצת המשפטית לממשלה, באמצעות עו״ד אבי ליכט ממשרד מיתר, בבקשה שתורה על עצירת הליך החקיקה בשל שורה ארוכה של פגמים מהותיים: "שילוב ההצעה במסגרת חוק ההסדרים לא עומד בתנאי הפסיקה ובהנחיית היועצת המשפטית לממשלה, במיוחד בשל עקיפת הדרג המקצועי וחוסר בשלותה של ההצעה, אך גם בשל השלכותיה הציבוריות, המחלוקת הציבורית שהיא מעוררת, והקשיים החוקתיים שטמונים בה בהיותה מפלה ופוגענית וזאת ללא כל תשתית מקצועית "אמיתית" המנוטרלת מלחצים פוליטיים.”
עוד מציין בפנייה כי לא ברור אם משרד המשפטים אישר את הכללת התזכיר בחוק ההסדרים. זאת כיוון שבעת הדיונים לקראת חוק ההסדרים, נושא זה כלל לא עלה לדיון. לכן נדמה כי הומצא מעקף חדש המרוקן מתוכן את הליך הבחינה המשפטי של חוק ההסדרים. לפיכך, מבקש עו״ד ליכט להורות על עצירת קידום תזכיר החוק, על הוצאתו מחוק ההסדרים ועל קיום עבודת מטה ממשלתית ראויה ויסודית שלא במסגרת חוק ההסדרים או במקביל אליו בקשת איגוד הבנקים לעצירת ההליך במסגרת חוק ההסדרים או בצמוד לו, מבוססת גם הפגמים המהותיים בעבודת הצוות הבין-משרדי שבחן אותה, עקיפת הדרג המקצועי, סטיית השר מהחלטת הממשלה בעניין, התנגדות אגף התקציבים ובנק ישראל לחקיקה, המחלוקת הציבורית שהתעוררה והקשיים החוקתיים העולים מהצעת החוק. התוצאה היא קידום הצעת חוק לא בשלה בהליך לקוי תוך עקיפת כלל הבקרות התהליכיות והמהותיות, והיעדר האפשרות לרפא את הפגם בהליך חפוז במסגרת חוק ההסדרים.
המכתב מונה את כל הליקויים שבדרך לחקיקה, תוך שהוא מציין את החופזה שבה עבדה הוועדה, הגשת הדוח ללא עמדת בנק ישראל, דחיפת הנושא ברגע האחרון לישיבת הממשלה ופרסום הדוח ביום שישי, סמוך לכניסת השבת, כשהדו"ח הסופי לא כלל המלצה להטיל מס מיוחד על הבנקים, ולמעשה איש מחברי הוועדה לא תמך בהטלת המס. בנוסף, שלושה מחברי הוועדה לא ידעו לקבוע אם התועלת מהמהלך עולה על נזקיו. לכן הם והשאירו את ההכרעה לדרג הפוליטי, למרות שמדובר בסוגיה מקצועית ולא בסוגיה פוליטית.
כאן עובר עו״ד ליכט לדרך שבה קיבל שר האוצר את החלטתו. לדבריו, נציגי אגף התקציבים ובנק ישראל התנגדו למהלך. בשל ההשלכות השליליות ובהיעדרה של תשתית מקצועית התומכת בהטלת המס. בנק ישראל אף הצביע על הבעייתיות הנובעת ממהלך מפלה שמתמקד בסקטור הבנקאות ללא תשתית המצדיקה התמקדות בסקטור זה בלבד. נציג בנק ישראל אף פתח צוהר לא מחמיא לגבי האופן שבו התנהלו דיוני הצוות ועל הפער בין העמדות שנשמעו בדיונים לגבי העמדה שהופיעה בדו”ח.
איתותי האזהרה המקצועיים לא עצרו את שר האוצר. חרף היעדר ההמלצה, הניתוח המקצועי החסר והעמדות השונות שעלו במסגרת עבודת הצוות. מייד בתחילת השבוע, פרסם משרד האוצר תזכיר חוק אשר מסתמך לכאורה על הדו"ח, אך בפועל סוטה ממנו. בהקשר זה, טען מנכ״ל איגוד הבנקים, איתן מדמון כי התבטאויות שר האוצר מוכיחות כי ספק אם הואקרא את דוח הוועדה. ״נוסח החוק מנוגד לדוח הוועדה ואין סיכוי ששר האוצר קרא את הדוח והגיש את טיוטת החוק המוצע יומיים מאוחר יותר, באופן שסותר לחלוטין את דוח הוועדה״, אמר. בתוך פחות משני ימי עבודה שר האוצר הספיק לאזן בין העלות לתועלת, להורות על פרסום תזכיר ואף לפרסם את התזכיר בשינוי דרמטי אפילו מהעמדות שהוצגו בדו"ח.