שוק ההון הישראלי דרוך לקראת השלב הבא בחייה של בזק, קבוצת התקשורת החזקה במשק. לאחר חודשים של מימושים הדרגתיים, קרן סרצ’לייט (Searchlight Capital), שהחזיקה בשליטה דרך בי-קום, סיימה למעשה את הפרק שלה בחברה. המהלך הפך את בזק, לראשונה מזה שנים, לחברה הנסחרת ללא בעל בית דומיננטי - מצב שמושך אליו שחקנים אסטרטגיים מתחום התשתיות.
קרנות התשתית במוקד: קיסטון מול תש"י
שני השמות המרכזיים שעלו כמועמדים מובילים לרכישת נתח משמעותי שיאפשר שליטה אפקטיבית הם קיסטון (Keystone) וקרן תש"י (תשתיות ישראל). לצד זאת, שם נוסף שעלה הוא של קבוצת משקיעים בהובלת תמיר כהן, לשעבר מנכ"ל שיכון ובינוי.
הקבוצות הרואות בבזק ערך אחרי יציאתה של סרצ’לייט יצטרכו לגייס לפחות 2.7 מיליארד שקל לרכישת 15% מההון. בתוך כך, בתום שני עשורים, משרד התקשורת נערך להסרת מגבלות ההפרדה המבנית בבזק. המהלך יסלול את הדרך למיזוג מלא בין החברה-האם לבין yes ובזק בינלאומי, מה שיאפשר לקבוצה להציע חבילות שירותים אחודות ( Bundles ) ולנצל את נכס המס המשמעותי הגלום בהפסדי yes , המוערך במאות מיליוני שקלים.
קיסטון - הקרן, המנוהלת על ידי נבות בר וד"ר גיל דויטש, כבר הוכיחה את תאבונה לנכסי תשתית לאומיים (כמו רכישת השליטה באגד). עבור קיסטון , בזק היא נכס תשתיתי קלאסי – חברה עם תזרים מזומנים יציב, פריסת סיבים אופטיים ארצית ושליטה בתשתיות תקשורת קריטיות.
קרן תש"י - הקרן הוותיקה בראשות ירון קסטנבאום מתמחה בהשקעות ארוכות טווח בנכסים אסטרטגיים. כניסה לבזק תואמת את הפרופיל של תש"י, המחפשת נכסים מונופוליסטיים-למחצה עם חסמי כניסה גבוהים.
האתגר המרכזי: היתר שליטה ממשרד התקשורת
רכישת גרעין שליטה בבזק אינה פעולה בורסאית רגילה. בשל היותה של בזק תשתית חיונית למדינת ישראל, כל רוכש שמעוניין להחזיק מעל 5% (או לקבל שליטה) חייב לעבור הליך אישור קפדני של משרד התקשורת, הכולל בדיקות של גורמי ביטחון.
יתרונן של קיסטון ותש"י טמון בזהותן הישראלית. לאחר שנים של שליטה על ידי קרן זרה (סרצ’לייט), ייתכן שבמשרד התקשורת ובמערכת הביטחון יעדיפו לראות את תשתיות הלאום חוזרות לידיים של גופים מוסדיים ישראליים, המנהלים את כספי הפנסיה של הציבור.
קיסטון - הגישה האקטיבית והריכוזית
קיסטון פועלת כחברת החזקות ציבורית עם "תיאבון" גבוה לשליטה מלאה או משמעותית בנכסים.
נכס הדגל: רכישת השליטה באגד (60%) תמורת כ-2.8 מיליארד שקל.
סינרגיה עם בזק: קיסטון הוכיחה שהיא לא מפחדת מנכסים בעלי רגולציה כבדה ומורכבות מול ועדי עובדים (כמו באגד). ב בזק, ועד העובדים הוא אחד החזקים במשק, ו קיסטון עשויה להביא את הניסיון בניהול יחסי עבודה בנכסי תשתית גדולים.
מודל כלכלי: הקרן נוטה להתמקד בהשבחה תפעולית אקטיבית. ב בזק, זה עשוי להתבטא בדחיפה למימוש נכסי נדל"ן ישנים של החברה והתייעלות במבנה ההוצאות.
קרן תש"י – הניסיון והשמרנות
תש"י היא הקרן הוותיקה והגדולה בישראל בתחום התשתיות, עם גב חזק מהגופים המוסדיים (כמו הראל).
נכסי מפתח: נתחים מכביש 6, נתיבי איילון, מתקני התפלה, דליה אנרגיות וחברת תעבורה.
סינרגיה עם בזק: לתש"י יש ניסיון ארוך שנים בעבודה מול משרדי הממשלה (תקשורת, אוצר, תחבורה). עבור משרד התקשורת, תש"י היא "השותף הטבעי" והבטוח ביותר – גוף מיושב שנתפס כפחות ממונף ויותר שמרני.
מודל כלכלי: תש"י מחפשת יציבות ותזרים (Yield). ב בזק, היא עשויה להעדיף שקט תעשייתי וחלוקת דיבידנדים עקבית על פני הרפתקאות של שינויים מבניים מרחיקי לכת.