שמוליק ינאי, מנכ"ל חברת בלייד ריינג’ר, המפתחת מערכות רובוטיות לניקוי ותחזוקת מתקני אנרגיה סולארית, חוגג את מכירת מלוא החזקותיה (100%) בחברה הבת סולאר דרון לחברת VisionWave Holdings האמריקאית (סימול: VWAV).
היקף העסקה נאמד בכ־21.6 מיליון דולר, והתמורה תתקבל במניות סחירות של VisionWave.
במסגרת ההסכם תקבל בלייד ריינג’ר הקצאה פרטית של 1.8 מיליון מניות רגילות של VisionWave, המהוות כ־10.7% מהונה המונפק בדילול מלא, על בסיס מחיר מניה של כ־12 דולר. נקבע מנגנון הגנה לפיו אם מחיר המניה ירד מתחת לרמה זו במועד הרישום, תותאם כמות המניות כך שתשקף את אותו שווי עסקה כולל.
בינתיים, השוק לא מסתער על מנייתה של בלייד ריינג’ר, אולי מירידה לאחר השלמת העסקה במניות עם הרישום בפועל על השם של בלייד ריינג’ר, ואולי מסימן השאלה המרחף מעל לשווי של החברה באם הוא מוצדק.
עסקת מניות או "הימור" על השווי?
הפער בין השווי המוצהר של העסקה - כ-21.6 מיליון דולר - לבין התגובה המהוססת של המשקיעים בתל אביב, נובע במידה רבה מאופיה של התמורה. בלייד ריינג’ר אינה מקבלת מזומן לקופתה, אלא הופכת לבעלת עניין משמעותית (10.7%) בחברה אמריקאית.
השוק, כדרכו, מבקש לבחון האם שווי המניה של VisionWave, לפיו נגזרה העסקה (12 דולר), הוא ריאלי. מנגנון ההגנה שנקבע בהסכם מספק אמנם רשת ביטחון מסוימת למספר המניות שיונפקו, אך הוא אינו מגן מפני תנודתיות קיצונית במחיר המניה לאחר הרישום בפועל.
מניות VisionWave שיתקבלו אינן שוות ערך למזומן מיידי. המשקיעים חוששים מתקופות חסימה (Lock-up) ומלחץ מכירות שעלול להיווצר ביום שבו בלייד ריינג’ר תרצה "להיפגש עם הכסף". לדברי ינאי, ברשת X, אין תקופת חסימה.
במבחן התוצאה, האם החברה תוכל להוכיח כי הפוקוס החדש ברובוטיקה הקרקעית יביא לגידול בהכנסות, ללא הגיבוי הטכנולוגי של חברת הבת שנמכרה?
שמוליק ינאי והנהלת החברה יצטרכו כעת להוכיח שהשותפות החדשה עם האמריקאים היא יותר מאשר "אקזיט על הנייר". אם VisionWave תצליח להשיא ערך בשוק האמריקאי, בלייד ריינג’ר עשויה למצוא את עצמה עם קופה דשנה בעתיד. אך עד שהמניות לא יירשמו ויוכחו כנכס נזיל ויציב, השוק הישראלי מעדיף לשבת על הגדר.