"מחירי הדירות במדינת ישראל מורכבים מ-65% עלויות של המדינה: 18% מע"מ, מחירי הקרקעות הם בין 30%-40% מערך הדירה ובנוסף לה הרגולציה. להוציא היתרים נמשך שנים רבות וזה מייקר את מכירי הדירות. במכרזים האחרונים כבר לא הייתה השתוללות הצעות מחירים כבעבר", כך אמר רמי לוי בפורום Duns 100 השנתי של בכירי ענף הנדל"ן בישראל.
"לרמ"י יש חלק משמעותי ביוקר מחירי הדיור במדינת ישראל", הוסיף לוי. "רמ"י משווקת בצורה לא נכונה ולא לטובת הציבור. צריך לשווק קרקעות בהגרלה ולא למרבה במחיר ואז התחרות תהיה על האיכות ולא על המחיר וזה יאפשר להתקדם לפתרון. כל עם ישראל קונה עופות, הגיע הזמן שיקנה דירות".
ברקע לדברים, הנפקת רמי לוי נדל"ן נתקלת בקשיים על רקע פער בין הדרישה של לוי - לפי שווי חברה של 3.6 מיליארד שקל, אל מול שווי של 2.5-2.8 מיליארד שקל שמוכנים המוסדיים.
לוי מכוון לגייס 900 מיליון שקל ל-20% מהון המניות של פעליות הנדל"ן, ועל רקע הפערים הצהיר כי לא ינפיק בכל מחיר. נראה כי לא רק הרף הגבוה מרתיע את המוסדיים אלא ייעוד הגיוס, שרובו, מעל 60%, מופנה לחלוקת דיבידנד שיילך לבעלים, לצד פרעון הלוואת בעלים של כ-210 מיליון שקל.
במסגרת הפורום, מי שלא נותר חייב הוא יקי קווינט, מנהל רשות מקרקעי ישראל, שאמר: "מה שרמי לוי אומר אולי מתאים לעופות אבל לא מתאים לנדל"ן בישראל. זו לא השיטה. רמי (לוי) מתחיל מלמטה למעלה - זה לא משפיע על השוק, גם אם הקרקע תהיה ב-0 שקל. בסוף יש היצא וביקוש. רוב המכרזים של רמ"י היו עד לאחרונה במסגרת מחיר למשתכן והשיטה הייתה עם ערך קרקע או מחיר למטר קבועים. לכן, המחיר לרוכש הדירה הוא מחיר קבוע ואין תחרות וזה לא משליך אלא מוריד את המחיר. אין השפעה בין מכרזים של המרבה במחיר לשיטות מכרזים נוספות. אנחנו רואים ירידה במחירי הקרקעות כבר 4 שנים. התשומות האחרות הן שהתייקרו ולא הקרקע. הקרקע יורדת ואנחנו מגדילים את ההיצע וזה עוזר להוריד את מחירי הדירות בטווח הארוך. בטוח הקצר והבינוני צריך תוכניות לזוגות צעירים מחוסרי דיור. אין משבר דיור אמיתי במדינת ישראל. לא חסרות דירות".