מתחילת המלחמה אפיקי השקעה המקומיים השיגו תשואה טובה יותר מהמדדים המקבילים בחו"ל. ת"א 125 היה הטוב ביותר מבין המדדים העיקריים, אף יותר מנאסד"ק. גם תל בונד שקלי השיג תשואה גבוהה יותר מבין מדדי אג"ח בדירוג השקעה.
אחד ההסברים ליתרון המקומי הוא FOMO. המשקיעים ציפו לסיום המלחמה שהיה מוביל לעליות בשווקים בישראל ופחדו להישאר בחוץ. זה תרם לעודף ביקושים מתמשך, למרות הצמיחה הכלכלית הנמוכה ועלייה לא ממש מצטיינת ברווחיות החברות.
עם זאת, גם בתקופה של חמש השנים האחרונות ת"א 125 הצטיין. ההסבר האפשרי להצטיינות של האפיקים הישראליים בשנים האחרונות הנו הגידול בזרימת החיסכון אל המשקיעים המוסדיים. כניסה נטו ב-12 החודשים האחרונים אל הגופים המוסדיים וקרנות הנאמנות (ללא הכספיות) הסתכמה בכ-113 מיליארד שקל, שיא של כל הזמנים וכמעט הכפלה לעומת השיא הקודם ב-2021. בתוך סכום זה לא כלולות השקעות בפוליסות המשתתפות בגלל שאין לגביהן נתונים חודשיים.
תרומה חשובה לזרימת כספים להשקעות חופשיות הייתה לביטול אג"ח מיועדות. ב-2021 המוסדיים השקיעו באג"ח מיועדות כ-40 מיליארד שקל. כספים אלה נגרעו מהשקעות חופשיות. לעומת זאת, בשנה האחרונה הפדיון של אג"ח מיועדות הוסיף להגדלת מקורות של השקעות חופשיות מעט פחות מכ-10 מיליארד שקל.
חלק גדול מכספים אלו עוברים להשקעות בחו"ל, אך לא מעט נשאר בישראל. בקרנות הנאמנות (ללא כספיות) כמעט כל צבירת נטו הושקעה בשנה האחרונה בישראל. בקרנות השתלמות כ-49% מצבירת נטו הושקעה באפיקים הסחירים בישראל (לא כולל מק"מ). לעומת זאת, בקרנות הפנסיה החדשות רק כ-3% מצבירת נטו הושקעה באפיקים הסחירים בישראל (ללא מק"מ). עם זאת, קרנות הפנסיה השקיעו סכומים גבוהים בהשקעות לא סחירות בישראל, מה שעשוי להשפיע בעקיפין על ביצועי השוק הסחיר בגלל הקטנת היצע של ני"ע סחירים.
הגידול בצבירת החסכונות צפוי להימשך. לכן, לאורך זמן האפיקים בישראל צפויים לייצר תשואה עודפת, למעט התקופות בהם האירועים המקומיים יפגעו בשווקים ובכלכלה.
שורה תחתונה: זרימת כספים "חצי-אוטומטית" באמצעות הפקדות לחיסכון לטווח בינוני-ארוך בישראל צפויה להמשיך ולייצר תשואה עודפת באפיקים המקומיים, למעט תקופות של אירועים מקומיים חריגים.
*הכותב הוא הכלכלן הראשי של מיטב*