בזמן שטראמפ מאמין כפי שאמר היום (ה’) כי סעודיה תצטרף להסכמי אברהם עוד השנה, שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ הבהיר עוד קודם אחרת.
סמוטריץ’ אמר מוקדם יותר היום בוועידת ’הלכה בעידן הטכנולוגי’: "הריבונות היא נקודת המבחן. אם סעודיה אומרת לנו נורמליזציה בתמורה למדינה פלסטינית, חברים לא תודה, תמשיכו לרכוב על גמלים במדבר בסעודיה".
על הסגנון של סמוטריץ’ אפשר להתווכח, יש מי שימצא בו אותנטיות, ויש מי שיראה בו גזעני, אבל השאלה האמיתית איננה של טון, אלא של תוכן. נורמליזציה עם ערב הסעודית איננה עוד מחווה דיפלומטית. זו הזדמנות היסטורית שיכולה להזרים מיליארדים למשק הישראלי, לפתוח דלתות לשווקים חדשים, ולהציב את ישראל בעמדת כוח כלכלית אזורית. מדובר במדינה של 36 מיליון תושבים, עם תוצר לאומי גולמי של כ-1.1 טריליון דולר, ועם קרן עושר ריבונית מהגדולות בעולם - ששווייה מוערך בכטריליון דולר. ריאד משקיעה הון עתק בתחומי טכנולוגיה, אנרגיה ירוקה, בינה מלאכותית ותיירות – תחומים שבהם לישראל יתרון יחסי ברור.
די להביט במה שקרה עם איחוד האמירויות כדי להבין את גודל ההחמצה האפשרית: מאז חתימת הסכמי אברהם ב-2020, הסחר בין ישראל לאמירויות צמח מאפס ליותר מ-3.5 מיליארד דולר בשנה. מאות חברות ישראליות פתחו שלוחות בדובאי ואבו דאבי, נחתמו עסקאות בתחום האנרגיה, המים והביטחון, וההשפעה הורגשה כמעט מידית. גם עם מרוקו ובחריין, אף שמדובר בשווקים קטנים בהרבה, נרשמה פריחה בשיתופי פעולה טכנולוגיים וחקלאיים.
סעודיה, לעומת זאת, היא סיפור אחר לגמרי: כלכלה אזורית עצומה, צמיחה מהירה, ושאיפה להפוך למרכז טכנולוגי ובינלאומי עד 2030 במסגרת תוכנית ’Vision 2030’. ישראל יכולה הייתה להיות חלק מהחזון הזה - אם רק רצתה.
הסגנון של סמוטריץ’ נועד אולי לסחוט מחיאות כפיים בקהל ביתי, אבל כששר האוצר מתייחס למדינה כזו בביטול - "תמשיכו לרכוב על גמלים במדבר" - הוא לא רק פוגע בכבודם של אחרים; הוא פוגע באינטרס הכלכלי של אזרחי ישראל.
אם שר האוצר של ישראל רואה את סעודיה רק כ"מדבר עם גמלים", ייתכן שהבעיה איננה בסעודיה אלא באיך שהוא רואה את העולם.