מניות הקוונטים בוול סטריט קפצו במסחר המאוחר על רקע הדיווח ב"וול סטריט ג’ורנל" כי ממשל טראמפ מנהל מגעים עם חברות מחשוב קוונטי, כמו: איון קיו (סימול: IONQ), ריגטי קומפיוטינג (סימול: RGTI) ודי ווייב קוונטום (סימול: QBTS), לבחינת השקעה ישירה של הממשל בתמורה למימון פדרלי בהיקף של לפחות 10 מיליון דולר לכל חברה.
מניית IONQ מזנקת ב-17%, כך גם מניותיהן של RGTI ו-QBTS. על פי הדיווח, חברות טכנולוגיה נוספות צפויות להתמודד על אותו מימון.
המחשוב הקוונטי הוא תחום טכנולוגי מתפתח במהירות, המבוסס על עקרונות הפיזיקה הקוונטית כמו סופרפוזיציה וסבכות, שמאפשרים חישובים מורכבים בהרבה ממחשבים קלאסיים. בשנת 2025, התחום נמצא בנקודת מפנה, עם השקעות של מיליארדי דולרים, התקדמות בטכנולוגיות קיוביטים (יחידות המידע הקוונטיות) ושילוב עם ענן מחשוב. חברות מובילות מתמקדות בפיתוח חומרה, תוכנה ושירותים, עם יישומים פוטנציאליים בפיננסים, רפואה, כימיה ואופטימיזציה.
ב-2025, התחום צומח במהירות (שוק גלובלי של 1.8 מיליארד דולר), עם דגש על תיקון שגיאות וסקיילביליות. אתגרים כוללים יציבות קיוביטים, צריכת אנרגיה גבוהה ושילוב עם AI. רוב החברות מציעות גישה דרך ענן (כמו AWS Braket או Azure Quantum), מה שמאפשר ניסויים ללא השקעה כבדה. ההשקעות מגיעות מממשלות (ארה"ב, אירופה, סין) ומשקיעים פרטיים, עם תחזיות למחשבים "שימושיים" עד 2030.
באוגוסט הסכימה הממשלה לקבל נתח של כמעט 10% מענקית השבבים אינטל, בתמורה להמרת מענקים קיימים בסך של כ-9 מיליארד דולר למניות. הסדר זה צפוי להפוך את הממשלה לבעלת המניות הגדולה ביותר באינטל, והוא מגיע בעקבות הסכם דומה עם אחת היצרניות האמריקאיות הבודדות של חומרים נדירים. משרד האנרגיה האמריקאי קיבל כתבי אופציה לרכישת מניות של חברת ליתיום צעירה במחיר קבוע, בתמורה להלוואה ממשלתית.
המימון לחברות הקוונטום עשוי לסמן את אחת הפעמים הראשונות שבהן וושינגטון מעניקה תמיכה משמעותית לתחום. מחשבים קוונטיים נחשבים לטכנולוגיה מהדור הבא, שכן הם מסוגלים לבצע חישובים במהירות עצומה - משימות שיידרשו למחשבים קלאסיים מיליארדי שנים. התקדמות כזו עשויה לזרז גילוי תרופות, פיתוח חומרים וכימיקלים חדשים, ולהגביר את היעילות בכל מגזרי הכלכלה, כך לפי מומחים.