השוק המקומי התאפיין באופטימיות יחסית בימי המסחר אחרונים על רקע הידיעות כי ממשל טראמפ הציג תוכנית לסיום המלחמה ומתוך ציפייה כי הלחץ מצד ארה"ב יעשה סוף-סוף את שלו ויוביל להפסקת המלחמה ואולי בעקבות כך אף לנורמליזציה ולהרחבת "הסכמי אברהם". הדבר בא לידי ביטוי בעיקר בשוק המניות שהתאפיין בביצועי חסר לאחרונה וזאת לעומת יציבות יחסית בפרמיית הסיכון של המשק ובשער החליפין של השקל, מה שמעיד ככל הניראה על פעילות גבוהה יותר מצד המשקיעים המקומיים לעומת עמדת המתנה מצד הזרים.
לעומת זאת, האלטרנטיבה לתרחיש אופטימי זה, כלומר כישלון בהשגת הסכם לסיום המלחמה תהווה התפתחות שלילית עבור המשק הישראלי שכן הלחץ המדיני מצד מדינות רבות בעולם עלול לקבל ביטוי הולך וגובר גם במישור הכלכלי. המשק הישראלי סבל עד כה בעיקר ממגבלות היצע, והרעה במצב המדיני צפויה להחריף זאת שכן היא תייצר שילוב של פגיעה ביצוא וביבוא (כלומר פגיעה בהיצע ובביקוש) במקביל להשלכות השליליות של התארכות המלחמה, שבין היתר באות לידי ביטוי בשוק העבודה ובהרעה במצב הפיסקאלי.
לפיכך, לצד סביבת האינפלציה הגבוהה, אי הודאות הנובעת מהמצב המדיני תומכת בהמשך עמדת המתנה מצד בנק ישראל. חשוב לציין כי גם בתרחיש האופטימי יותר לא צפויה בהפחתה משמעותית בריבית וזאת עד להתבהרות מידת השיפור במגבלות ההיצע מול סביבת הביקושים, שכן נקודת המוצא היא של אינפלציה שנעה סביב הגבול העליון של יעד האינפלציה.
בכל אופן, מבחינת החלטת הריבית היום, התמונה הכללית שתיראה הועדה לנגד עיניה לא נראית שונה מהותית מזו שנצפתה ערב ההחלטה הקודמת, וכפי שצוין בהודעת הריבית האחרונה על רקע התארכות המלחמה מגבלות ההיצע מציבות סיכון כלפי מעלה לאינפלציה ולגירעון וכלפי מטה לצמיחה. כך, סביבת האינפלציה ממשיכה לנוע סמוך לגבול העליון של היעד, בתמיכת אינפלציית השירותים המקומית שממשיכה להיות גבוהה ודביקה. כמו כן, הירידה בפרמיית הסיכון של המשק נבלמה, הגירעון צפוי להיות גבוה יותר על רקע הגדלת ההוצאות והעלאת יעד הגירעון השנה, ובמקביל קיימת אי ודאות בנוגע לשיעור התמסורת משער החליפין אל האינפלציה. לפיכך, גורמים אלו צפויים להערכתנו להוביל להותרת הריבית ללא שינוי ברמה של 4.50%. כמו כן, ההשלכות של התארכות המלחמה על המשק הישראלי צפויות לקבל ביטוי גם בתחזיות של מחלקת המחקר ולהערכתנו סביר לצפות שתחזית הצמיחה ל-2025 תתעדכן כלפי מטה לסביבה של 2.5%-2% ואילו תחזית האינפלציה תעודכן כלפי מעלה לסבביה של כ-3%.
בנוגע להחלטת הריבית הבאות, ההתפתחויות הגיאו-פוליטיות ואופן ההשפעה של מגבלות ההיצע על האינפלציה, יכתיבו את מידת הביטחון בחזרת האינפלציה אל גבולות היעד, והם אלו שיכריעו האם תבוצע התאמה בריבית ב. תחזית האינפלציה שלנו גוזרת קצב אינפלציה של סביב 3% עד סוף השנה וירידה מסויימת אל תוך גבולות היעד בתחילת 2026. תחזית זו מחזקת את התלות בהתפתחות המצב הגיאו-פוליטי שכן היא אינה מספקת תמיכה ברורה להפחתת ריבית. לאחרונה השוק המקומי יישר קו עם הערכה זו ומייחס הסתברות חלקית להפחתה בנובמבר, במקביל להתמתנות בציפיות להפחתת הריבית המצטברת ל-3.75% (מכ-3.5%). במבט קדימה לשנה הקרובה, אנו מעריכים כי בנק ישראל יכוון לסביבת ריבית ריאלית של כ-1.5%, כך שללא הידרדרות בתמונת המצב הריאלית, תחזית האינפלציה שלנו גוזרת הפחתת ריבית הדרגתית לרמה של 4%.
מבחינת שוק איגרות החוב המקומי, בהתחשב בכך שהתשואות המקומיות לטווח ארוך נעות סביב אלו שבארה"ב לעומת התאמה מסויימת שנרשמה בציפיות להפחתת ריבית, המלצת המח"מ היא ניטראלית, אם כי מבחינת מבנה העקום, להערכתנו העקומים שטוחים מדיי. בנוסף, אמנם לאחרונה נרשמה עלייה בציפיות לאינפלציה, אך הן ממשיכות להיות נמוכות להערכתנו ולכן אנו ממשיכים בהמלצת משקל עודף לאפיק הצמוד על פני השיקלי לכל אורך העקום.
*הכותב הוא הכלכלן הראשי של IBI*