"יש מספר תפיסות שגויות של המוסדות הפיננסיים בנוגע לקריפטו, והנפוצה שבהן היא המחשבה שקריפטו משמעותו הלבנת הון וטרור", אמר רו"ח נעם קפלן, דירקטור וראש תחום פורנזיקה ואנליטיקה לקריפטו ב- KPMG בכנס השנתי לבכירי תעשיית הבלוקצ’יין שהתקיים אתמול במרכז הכנסים אווניו. במסגרת הכנס התקיים פאנל שעסק בשאלה מתי ואיך משקיעי הקריפטו יוכלו להתנהל בצורה חלקה מול הבנקים. בפאנל השתתפו ביחד עם קפלן גם מנכ"ל בית ההשקעות פסגות, צחי עירון, קצינת הציות הראשית של בנק הפועלים, שלומית אליאסף דיין וראש הנציגות הישראלית של Hyposwiss private Bank, אבי סלמה. את הפאנל הנחה ד"ר רמי ששון, יועץ בכיר לציות ורגולציה במשרד בורוכובסקי.
קפלן אמר בפאנל כי "תפיסה שגויה נוספת על הקריפטו היא שמדובר בפעילות אנונימית לחלוטין, וזה אינו נכון. מרבית הפעילות על הבלוקצ’יין היא אנונימית למחצה ואפשר לעבוד עם זה. קשה מאוד להיות אנונימי לחלוטין בעולם הקריפטו. יש אפשרות לנהל את גובה חומת האנונימיות ולכן לא צריך לשלול באופן בסיסי את תעשיית הקריפטו ואת הכספים שמגיעים ממנה". לדבריו, "כדי לשנות את התפיסות האלה בקרב המוסדות הפיננסיים צריך חינוך, למידה והיכרות עם התחום. ככל שהאנשים במוסדות הפיננסיים וגם הרגולטור יכירו יותר לעומק את תחום הקריפטו – הם יוכלו להשתחרר מהתפיסות הללו".
מנכ"ל פסגות בית השקעות, צחי עירון, אמר בפאנל כי "המטרה של בתי השקעות בכלל ושל פסגות בפרט היא להיות בתווך שבין עולם ההשקעות המסורתי לאקוסיסטם החדש שנבנה בתחום הקריפטו. המסגרת שבה פועל פסגות דומה למסגרת הבנקאית וגם אנחנו בודקים היטב את נתיב הכסף לפני שאנחנו מאשרים שירותים למשקיעי הקריפטו, אבל ההבדל הוא שלנו יש את הרצון והמוטיבציה להשקיע את המשאבים הנחוצים – ומדובר במשאבים משמעותיים – כדי למצות את תהליכי הבדיקה שיאשרו את נתיב הכסף. כסף שמגיע לעולם ההשקעות – נשאר בעולם ההשקעות, ואנחנו רוצים להחזיר את הכסף של הקריפטו לעולם ההשקעות".
משתתפי הפאנל התבקשו לתת טיפים חשובים למשקיעי קריפטו: מה עליהם לדעת בבואם להתנהל מול הבנק. "חשוב מאוד לתעד בצורה מסודרת את כל הפעולות שנעשו בקריפטו", אמר עירון. "ובנוסף, כדאי להפעיל היגיון בריא: לא להשקיע בבורסות שיש להן מוניטין לא טוב או ששמן נקשר בסיפורים בעייתיים".
לדבריו, "כשלקוח עושה מאמצים אדירים להישאר אנונימי, לרוב יש סיבה לכך, אבל אם מדובר במשקיע קריפטו לגיטימי – אנחנו נדע לאפשר לו את הפעילות. קיבלנו החלטה שאנחנו נהיה מובילים בתחום הזה ונאפשר שירותים בקריפטו שמוסדות פיננסיים אחרים מתקשים להציע. חברת הנאמנויות שלנו למשל, מאפשרת טוקניזציה של אופציות לעובדים. אנחנו מבינים שהתעשייה כולה הולכת לקריפטו, ואנחנו לא יכולים להישאר מאחור".
קפלן הוסיף כי "משקיעי הקריפטו צריכים להבין שהבנק מציב דרישות של גילוי משום שהוא מנהל סיכונים ולא סתם בגלל אנטי מובנה לקריפטו. צריך לדעת לדבר את השפה הבנקאית, להכיר את המדיניות המוצהרת של הבנק ולדעת מה הוא מאפשר ומה לא. כדאי להתנהל בצורה מסודרת, לנהל תיעוד ולהכיר את המגבלות של המוצר הפיננסי שאתם מעוניינים בו".
אליאסף דיין סיכמה זאת ב"תעשו את זה פשוט. תעבירו כסף לבורסות מפוקחות עם רשיון, בלי בלנדרים, בלי מיקסרים ובלי סיפורי מעשיות". סלמה הוסיף כי מילת המפתח היא שקיפות. "תנהלו את התהליך באופן שקוף, הקפידו על רישום של תחנות היציאה והכניסה של הכסף למערכת הבנקאית ותהיו מלווים באנשי מקצוע טובים שיידעו לייעץ לכם איך להתנהל".
בפאנל אחר בכנס, שעסק בהשקעות המוסדיים בתחום הקריפטו, אמר עומר יניב, מנכ"ל פסגות אקוויטי, חברת הנאמנות של פסגות בית השקעות, כי "התהליכים של קבלת הקריפטו כנכס לגיטימי להשקעה וכשתשתית טכנולוגית הם אמנם איטיים בישראל, אבל הם בהחלט קורים. החדשות הטובות הן שהרגולציה מאפשרת השקעה בקריפטו, וזו כבר התחלה טובה. באופן טבעי הכניסה של הקריפטו למיינסטרים תבוא עם ’משקולות’ שיאטו את קצב ההתפתחות, אבל במקביל יספקו פתרונות טובים יותר למשקיעי הקריפטו".
בפאנל, שהנחה טל שחף מערוץ i24 השתתפו לצד יניב גם אדם בניון, שותף מייסד בקרן Colider,עדי לסקר גטניו, מנהלת דסק הקריפטו ב-eToro, וגל ארד כהן, שותפה וראש תחום בלוקצ’יין במשרד ש. הורוביץ.
בין היתר דיברו חברי הפאנל על השינוי העצום שקורה בארה"ב בתחום הקריפטו מאז כניסתו של טראמפ לתפקיד, למשל: המגמה של הממשל להמליץ לקרנות הפנסיה להשקיע בקריפטו. לדברי בניון, כל מוסד פיננסי חייב שתהיה לו אסטרטגיה ביחס לקריפטו, ולא ייתכן שתהיה התעלמות מוחלטת מהקריפטו בקרב המוסדיים, גם אם מדובר בהשקעה שולית ביחס לכלל ההשקעות האחרות.