הבנק המרכזי האירופי (ECB) קיים היום (ד’) פגישה עם בנקים בגוש האירו, על רקע חששות מחזרת משבר חובות, במטרה לדון ב’ביטוח ספרי ההלוואות’. המונח נשמע טכני, אך בפועל הכוונה פשוטה: תיקי ההלוואות של הבנקים - הכוללים משכנתאות, הלוואות צרכניות ואשראי לעסקים - צריכים להיות מבוטחים ומוגנים כך שגם אם חלק מהלווים לא יחזירו את החוב, המערכת הבנקאית לא תת动ע.
’ביטוח ספרי ההלוואות’ מתבצע באמצעות מנגנוני ניהול סיכונים מגוונים: דרישת בטחונות מהלווים, הקצאת רזרבות להפסדים עתידיים, גידור פיננסי ולעיתים גם דרישות הון מוגברות מצד הרגולטור. כשה-ECB בוחן את הנושא, מטרתו לוודא שהבנקים ערוכים לתרחיש שבו חלק מהחייבים - בין אם מדובר בממשלות, חברות או משקי בית - לא יצליחו לעמוד בהתחייבויותיהם.
החשש הנוכחי אינו מנותק מהמציאות הכלכלית: הריביות הגבוהות מקשות על מימון חובות, הצמיחה בגוש האירו נותרת חלשה, והאי-ודאות הגיאופוליטית מוסיפה חוסר יציבות. לכך מצטרפת העובדה שהבנקים מחזיקים בכ-70 מיליארד אירו של הפסדים לא ממומשים על אג"ח ממשלתיות - סכום שעשוי להפוך לבעיה מוחשית אם השווקים יתערערו. דו"ח היציבות הפיננסית האחרון של ה-ECB אף הזהיר מפני סיכונים לשימור חובות ממשלתיים במדינות מסוימות, תסריט שמעלה זיכרונות מהמשבר הקודם.
ב-2009-2012 חוותה אירופה משבר חובות חריף, שבמהלכו כמעט קרסו מדינות כמו יוון ואיטליה תחת נטל ההתחייבויות, וה-ECB נאלץ להתערב ברכישת אג"ח ובהלוואות חירום כדי למנוע קריסה כוללת. כיום, כשהתשואות על אג"ח שוב מזנקות והאינפלציה נותרה גבוהה מהיעד של 2% לאורך זמן, החשש הוא שתרחיש דומה עלול לשוב, אם כי במתכונת שונה.
עם זאת, חשוב לציין שהמערכת הבנקאית באירופה חזקה בהרבה משהייתה במשבר הקודם. יחס ההון העצמי של הבנקים (CET1) עומד כיום על למעלה מ-15.5% בממוצע, לעומת רמות נמוכות בהרבה ב-2009. בנוסף, ה-ECB כבר הוכיח בעשור האחרון שהוא מסוגל לפעול במהירות בעת משבר, כפי שעשה בתוכנית הרכישות לשעת חירום (PEPP) בזמן הקורונה.
לכן, הפגישות שמקיים ה-ECB עם הבנקים אינן בהכרח איתות לאסון מתקרב, אלא חלק משגרת פיקוח שנועדה למנוע מצב שבו כשל נקודתי יתגלגל למשבר מערכתי. המטרה היא לחזק את החוסן של המערכת הבנקאית כדי שתוכל לעמוד גם בתרחישים של האטה חדה או חוסר יציבות פיננסית.