האם הודעת בית המשפט הפדראלי לערעורים על פסילת המכסים שהטיל טראמפ הינה דרמטית ותשפיע חזק ומהר על השווקים? לא בהכרח.
ראשית, אחרי ההלם והירידות שבאו בעקבות ההודעה הראשונה על המכסים בחודש אפריל, השווקים עלו חזרה ובארה"ב נרשם שיא חדש (למרות שארה"ב עלולה להיות בין הנפגעות הראשונות מהמכסים הללו).
שנית, מאז ההודעה כבר הגיעה ארה"ב להסכמי סחר עם רוב שותפות הסחר העיקריות שלה, כולל האיחוד האירופי, יפן ומדינות נוספות.
שלישית, לא מדובר בפסילה מידית. ניתן לבית הלבן פסק זמן לערער עד ה-14/10 והערעור יוגש. עד אז המכסים בתוקף. זו גם לא ההחלטה המשפטית הראשונה נגד המכסים: בחודש מאי כבר פסל אותם בית הדין לסחר בינ"ל. ההחלטה החדשה התקבלה ברוב קולות (7-4) ולא פה אחד, כך שיש גם דעות משפטיות אחרות בסוגיה.
בנפרד, מכסים שהושתו על מתכות תעשייתיות כמו נחושת, ברזל ואלומיניום, לא נפסלו.
יש לשים לב שלפי ההחלטה הקונגרס הוא שצריך לאשר את המכסים הללו, כך שהפסילה חוקתית, לא רעיונית. ייתכן כי עצם ההגעה להסכמי סחר יקל זאת עליו.
מה שכן יש לצפות זו תנודתיות יתר, משום שעד ה-14/10 לא נדע בבירור אם הפסילה תיכנס לתוקף או שבית המשפט העליון, שידון בו, יפסול את הפסילה.
מבחינת האינפלציה, בלי מכסים הפד יחשוש פחות מהתחדשות לחצי אינפלציה מצד ההיצע ועל פניו יהיה לו יותר קל להוריד ריבית. אך גם כאן אין הרבה ערך מוסף לשוק כי כבר כיום הוא מתמחר סיכוי גבוה מאוד להורדת ריבית בספטמבר. סימן השאלה יישאר האם תהייה עוד הורדה אחת עד סוף השנה.
עם זאת, בלי מיסים ייכנס למשוואה קושי חדש: יחד עם התוכנית להתייעלות הסקטור הציבורי, המכסים החדשים היו אמורים להכניס כ-4 טריליון דולר בתוך עשור (לפי אומדני הממשלה) ולכסות חלק ניכר מהגירעון הפיסקאלי של ארה" בהיעדרם, הנפקות/גיוסי הממשלה יגדלו, הן תלחצנה כלפי מעלה את תשואות הפדיון לטווח בינוני–ארוך וכל השפעה של הורדת ריבית עליהן תיחלש.
במקום העיסוק כיום בעצמאות הבנק הפדראלי תעלה לסדר היום האפקטיביות של הריבית שלו על השוק.
בכלל, אי הוודאות סביב הנושא תחזור לסדר היום. כפי שראינו בפרק הזמן מיום ההכרזה ועד שנחתמו הסכמי הסחר שהושגו, חברות רבות נזהרו מהתקשרויות חדשות עם יבואנים לארה"ב, משום שידעו באילו תנאים העסקאות תבוצענה – תמחור, מכסות וכדומה.
זאת ועוד – לגבי מכסים שכבר שולמו תחת הסכמי הסחר החדשים, האם ארה"ב תצטרך להחזיר אותם? מדינות שהזדרזו להגיע להסכמים עם ארה"ב עלולות לנסות לשנות אותם לטובתן אם המכסים ייפסלו.
כמו כן, בעקבות הפסילה של בית המשפט לערעורים, המגעים עם מדינות שטרם הגיעו להסכמות עם ארה"ב עלולים להתעכב כעת, מתוך מחשבה שפסילה גם על ידי בית המשפט העליון תייתר זאת. גם כך, הפסילה הנוכחית מבטלת את המכסים הנוספים שארה"ב הטילה, בין השאר, על סין, הודו, קנדה ושווייץ.
אי הוודאות סביב הנושא עלולה להחליש שוב את הדולר, גם נגד השקל. כמו כן, אם תשואות הפדיון על אג"ח ממשלת ארה"ב יעלו, הדבר עלול להשפיע בעקיפין גם על איגרות החוב המקומיות (יחד עם הרחבת הגירעון) ולכן גם השפעת ריבית בנק ישראל על ריביות השוק עלולה להצטמצם.
מעבר לתקופה הקרובה, החלטת בית המשפט בארה"ב תכריע מאוד לגבי המשך מדיניות הדגל של טראמפ תחת "אמריקה תחילה" ועל סמכויותיו ומרחב התמרון הכלכלי שלו בכלל.
האם ודאות גבוהה יותר סביב הסכמי סחר שכבר נחתמו ( והתאמות שהסקטור העסקי עשה) עדיפה על פני אי וודאות מתמשכת וחוזרת סביב עצם המכסים עצמם? ואם בית המשפט העליון יהפוך בחזרה את החלטת בית המשפט לערעורים, האם זה יגרום לנשיא לנקוט גישה לעומתית עוד יותר כלפי הסכמים שטרם נחתו? נצטרך להמתין ולראות.
*הכותב הוא כלכלן השווקים של בנק מזרחי טפחות*