חבילת הסנקציות החדשה של אירופה נגד רוסיה מציעה עוד מאותו הדבר, ואינה צפויה לפגוע ביכולתה של רוסיה למכור נפט. אמנם היא נשמעת דרמטית, אך ההשפעות בפועל דומות יותר לאיום סרק. תקרת המחיר המופחתת ואיסור היבוא של תזקיקים הם חידושים שהשוק צפוי להסתגל אליהם במהרה. בפרט, תחזיות לעלייה ביצוא ממדינות המזרח התיכון ומסין צפויות להרגיע את החששות ממחסור בדיזל. הסביבה הפונדמנטלית בשוק הנפט נותרת ללא שינוי: ביקוש רך, שינוי מדיניות במדינות המפיקות, ויצוא חזק מדרום אמריקה- כל אלה צפויים להוביל לעלייה בהיצע בחודשים הקרובים. אנו צופים שהנפט ייסחר סביב רמה של 60 דולר לחבית, ושומרים על המלצת Neutral.
האיחוד האירופי אישר חבילת סנקציות נוספת נגד רוסיה, במטרה לפגוע בהכנסותיה מענף האנרגיה ולפגוע ביכולתה של תעשיית הביטחון הרוסית. החבילה כוללת מרכיבים מוכרים לצד כמה חידושים: הורחבה רשימת הספינות, הבנקים, הגופים והאישים הנתונים למגבלות עסקיות ואחרות; תקרת המחיר לנפט תהפוך לדינמית ותעמוד על 15% מתחת למחיר השוק ומתחת לרמה הנוכחית של 60 דולר (נכון ל־18 ביולי); יבוא תזקיקים שיוצרו מנפט רוסי ייאסר, למעט חריגים מסוימים; ותיאסר כל הפעלה עתידית של צינור נורד סטרים.
מרכיב מרכזי בחוסן ההיצע של שוק הנפט בשנים האחרונות היה קיומו של "שוק נפט של מצורעים": רוסיה, איראן ולמעלה במידה מסוימת גם ונצואלה, המשיכו למכור נפט לקונים שאינם מערביים, למרות הסנקציות. הביטוח, הלוגיסטיקה והמסחר עברו מלונדון או ז’נבה מזרחה, הרחק מטווח המדיניות של המערב. "צי הצללים" הרוסי העצום הוא דוגמה מובהקת לכך.
הסנקציות החדשות אינן צפויות לפגוע משמעותית ביכולת של רוסיה למכור נפט. תקרת המחיר לא אמורה להשפיע, שכן כמעט כל המסחר בנפט רוסי מתקיים מחוץ למדינות המערב. איסור יבוא תזקיקים עלול לסבך זמנית את תהליכי היבוא ולהעלות את עלויות הלוגיסטיקה, בעיקר בנוגע לדיסטילטים, וזהו ככל הנראה מקור הדאגה היחיד כפי שניתן לראות בתגובת מחירי הנפט. עם זאת, ניתוב מחדש וטעינה חוזרת של המטענים צפויים לאזן במהרה את ההשפעות. חשוב מכך, היצע הדיסטילטים צפוי לגדול. מדינות הפטרו מרחיבות את מכסות הייצור, וחלק מהנפט הנוסף מהמזרח התיכון מגיע לשוק כתזקיקים. בסין נרשמת ירידה בביקוש לדלקי תחבורה, ואנו סבורים כי הממשלה תאפשר לזיקוקים המקומיים לייצא תזקיקים- מה שיתמוך בשולי הרווח.
תקרת המחיר היא איום סרק. סנקציות לעולם אינן מסוגלות לאטום לחלוטין שוק כלשהו. מדיניות פרגמטית, יעילה ואפקטיבית יותר הייתה צריכה ככל הנראה להיות הטלת מכסים על יבוא נפט רוסי לאירופה והעברת ההכנסות ישירות לאזרחים.
המצב הכללי בשוק נותר ללא שינוי. השילוב בין גידול חד בייצור מצד מדינות הפטרו לבין ביקוש רך צפוי להוביל לעלייה בהיצע. לכך מתווספת עלייה ביצוא מדרום אמריקה. אנו ממשיכים להעריך שהנפט ייסחר סביב 60 דולר לחבית, ושומרים על המלצת Neutral. עם זאת, אם המגמה השורית הנוכחית תימשך לאורך זמן, הדבר עשוי להצדיק הערכה זהירה יותר בהמשך.
*הכותב הוא ראש תחום כלכלה ומחקר "הדור הבא", יוליוס בר*