דונלד טראמפ שוב עושה את מה שהוא יודע לעשות הכי טוב: מקניט, תוקף וזורע מהומה. ושוב הפעם, היעד הוא ג’רום פאוול, יו"ר הפדרל ריזרב, והנושא הוא איך לא הריבית בארצות הברית.
טראמפ, האיש שחושב שהוא יכול לנהל את העולם ולצייץ את דרכו לפרס נובל, ממשיך לפגוע בעצמאות הבנק המרכזי האמריקאי כאילו מדובר במשחק פוליטי ולא באחד העמודים התומכים ביציבות הכלכלה הגדולה בעולם. מדהים, באמת, איך יש לו זמן לכל זה - בין ניהול קמפיינים, השתלחויות בטוויטר והוכחת עליונותו האינסופית על כל מי שחושב אחרת. עצמאות? לא בלקסיקון של טראמפ.
העצמאות של הבנק המרכזי היא לא סתם סיסמה שכלכלנים אוהבים לזרוק לחלל האוויר. היא עיקרון בסיסי שמבטיח שהחלטות על ריבית ומדיניות מוניטרית יתקבלו על בסיס נתונים, מחקר ומקצוענות, ולא על פי גחמות של פוליטיקאי שרוצה לרצות את הבוחרים שלו או להשוויץ במספרי צמיחה. אבל טראמפ? הוא לא ממש מתרשם מהפרטים הקטנים האלה. הוא רוצה שהריבית תרד, ועכשיו, כי זה יגביר את הצמיחה ויראה טוב בכותרות.
מה עם אינפלציה? מה עם יציבות מחירים? נו, באמת, מי מתעסק עם השטויות האלה כשאפשר להאשים את פאוול בכל דבר שמשתבש?
פאוול מול טראמפ: מקצוען מול רעשן
ג’רום פאוול, בניגוד לטראמפ, הוא לא איש של דרמות וציוצים. הוא איש מקצוע שמנסה לשמור על איזון עדין בין צמיחה כלכלית לבין שליטה באינפלציה – משימה לא פשוטה גם בלי מישהו שצועק לו מהצד איך לעשות את העבודה שלו בזמן שהוא מאיים עם מכסים שעלולים לתדלק תא האינפלציה.
טראמפ, לעומת זאת, חושב שהוא מבין במאקרו-כלכלה יותר טוב ממנו, כי, ובכן, הוא טראמפ. אותו איש שבנה אימפריה עסקית (עם כמה פשיטות רגל קטנות בדרך, כמובן) בטוח שהכלכלה האמריקאית היא עוד עסק שהוא יכול לנהל עם הרבה רעש וצלצולים, אבל בלי יותר מדי תוכן או הבנה. מאקרו-כלכלה? לא בדיוק התחום שלו.
בואו נהיה כנים, טראמפ לא ממש מבין במאקרו-כלכלה. הוא חושב שהורדת ריבית היא כמו לחיצה על כפתור "צמיחה" במשחק מחשב, בלי לחשוב על ההשלכות. אינפלציה? עליית מחירים? חוסר יציבות? אלה לא דברים שמעניינים אותו כשהוא עסוק בלהוכיח שהוא יודע הכל טוב יותר מכולם. אבל הכלכלה האמריקאית היא לא קזינו בלאס וגאס, והיא לא נמדדת לפי שורת הרווח האישית של טראמפ. היא מערכת מורכבת שדורשת החלטות מבוססות נתונים, לא צעקות וקללות על היו"ר של הפדרל ריזרב.
חלק מחברי הפד הבהירו כי במידה והשפעת המכסים לא תהיה גבוהה תתאפשר הפחתת ריבית בהמשך השנה, אלא שבלשב נוכחי, בזמן שטראמפ מקניט בפומבי את יו"ר הפד, גם לטראמפ עצמו לא ברור אילו הסכמים ייחתמו ומה יהיו המכסים באמת.
כאוס כדרך חיים
התקפות של טראמפ על פאוול, שכבר זכה ממנו לכינויים כמו "טיפש" ו"איטי מדי", הן לא רק חוסר כבוד למוסד חשוב כמו הבנק המרכזי. כשפוליטיקאי מתערב בעבודה של אנשי מקצוע ומנסה להכתיב מדיניות מוניטרית, הוא לא רק פוגע באמון הציבור במוסדות, אלא גם מסכן את היציבות של הכלכלה. אבל למה שטראמפ ידאג לזה? הוא הרי עסוק מדי בלהראות שהוא הכי חכם בחדר, גם כשברור שהוא לא ממש מבין מה קורה שם.
אז איך יכול להיות שלטראמפ יש זמן לנהל את העולם ולהתעסק בריבית כאילו הוא פרופסור לכלכלה? התשובה פשוטה: אין לו את הזמן, וגם לא את היכולת. הוא פשוט לא מסוגל לשבת בשקט ולתת לאנשי המקצוע לעשות את עבודתם. אז אולי הגיע הזמן שמישהו יזכיר לו שהכלכלה האמריקאית היא לא עוד ריאליטי שהוא יכול לנהל עם אגו וציוצים. פאוול צריך את המרחב לעבוד, והכלכלה צריכה את היציבות שטראמפ לא מפסיק לערער. אבל כנראה שזה יותר מדי לבקש מאיש שחושב שהוא יודע הכל ויודע כל כך מעט.