עיצומה של לחימה אינטנסיבית בין ישראל לאיראן, שוק ההון הישראלי מפתיע עם עליות חדות. מדד ת"א 125 עלה בכ-5% מיד לאחר פרוץ המבצע, ומדדים נוספים כמו נדל"ן (10%), נפט וגז (8%) ופיננסים (7.4%) רשמו גם הם עליות חדות. גם מדד התנודתיות (ה-VIX המקומי) עלה בתחילה אך סיים בירידה.
דו"ח עדכני של רשות ניירות ערך מצביע על פעילות מסחר אינטנסיבית, עם מחזורים גבוהים במיוחד – ובמיוחד ביום הראשון של הלחימה, אז נרשם מחזור של כ-1.7 מיליארד שקל (לעומת כמיליארד ביום ראשון רגיל).
הניתוח, שהוכן על ידי המחלקה הכלכלית, בהובלת אילן גילדין וגיא סבח, מציג תמונה של התנהגות המשקיעים השונים בתקופה המאתגרת, שאף על פי כן התאפיינה בעליות שערים ניכרות.
הניתוח מעלה כי המשקיעים המוסדיים (קופות גמל, פנסיה וביטוח) הם שביצעו את הרכישות (נטו) הגדולות ביותר בתקופה זו, באופן ישיר ובעיקר דרך קרנות הסל. אחריהם, המשקיעים הזרים (בעיקר חברות הרשומות בחו"ל) היו הרוכשים השניים בגודלם, בשינוי מגמה בולט לעומת תחילת מלחמת חרבות הברזל שבה הם היו המוכרים המשמעותיים.
בצד השני, יחידים וחברות ישראליות מכרו מניות בנטו במהלך שלושת הימים. קרנות הנאמנות לא בלטו מבחינת היקף הפעילות לאור היקף נמוך יחסית של יצירות נטו ביומיים הראשונים.
על פי הדו"ח של הרשות, המשקיעים העיקריים בשוק בראיית מחזורי המסחר, חברות הרשומות בישראל (בעיקר נוסטרו) היו אחראיות לכ-32-37% מהמחזור בשוק המניות. לצידן נרשמה פעילות של חברות הרשומות בחו"ל (תושבי חוץ) אחראיות לכ-32-37% מהמחזור בימי שני ושלישי וכ-17% ביו ראשון (לאור החופש בחו"ל). החשבונות הפרטיים בישראל היוו כ-11-15% מהמסחר והמוסדיים היוו כ-7-15% מהמסחר.
חברות זרות הרשומות בחו"ל רכשו מניות בהיקפים גדולים, בעיקר במדד ת"א 90. מדובר בשינוי מגמה לעומת מבצעים קודמים (כמו "חרבות ברזל"), בהם דווקא תושבי חוץ היו בין המוכרים הבולטים.
קרנות נאמנות: יציבות יחסית
קרנות הנאמנות לא בלטו במיוחד - לא בצד הקונים ולא בצד המוכרים. ביומיים הראשונים נרשמו מכירות קלות, אך ביום השלישי חזרו לרכוש. פדיונות נטו היו נמוכים יחסית, מה שמעיד על יציבות יחסית של הציבור.
פילוח ענפי: מי הרוויח מהמלחמה?
בנקים וביטוח: קרנות נאמנות, חברות מקומיות וקרנות סל בלטו בצד הרכישות.
נדל"ן וביטחוניות: חשבונות פרטיים ותושבי חוץ רכשו. מוסדיים ותאגידים מקומיים – מכרו.
ת"א 90: יעד מרכזי לרכישות של גופים זרים.
ת"א 35: המוסדיים רכשו, אך תושבי חוץ דווקא מכרו.
מחזורי המסחר היו גבוהים מהרגיל - כ-1.7 מיליארד שקל ביום הראשון, לעומת מיליארד שקל בממוצע, וכ-2.5 מיליארד שקל בממוצע בימים השני והשלישי. עם זאת בבחינת המחזורים, התפלגות השחקנים השונים בשוק נותרה דומה לתקופה הרגילה, מה שמעיד על המשכיות בדפוסי המסחר הרגילים.
מתחילת השנה נרשמה עלייה בנוכחות הזרים ובניתוח שבוצע סביב תחילת מלחמת חרבות ברזל הם היוו כ-26%-27% מהמחזור בממוצע.
למרות שהניתוח מתייחס לתקופת זמן קצרה ומסתכל על המשקיעים מנקודת מבט מצרפית, ניתן לקבוע כי בניגוד לתגובת השוק במקרי קיצון קודמים (משבר הקורונה ופרוץ מלחמת ’חרבות ברזל’ לדוגמא), הרי שבתקופה הנוכחית השוק הגיב בחיוב להתפתחויות מהרגע הראשון ובראייה ארוכת טווח. התנהלות זו אפיינה הן את המשקיעים המקומיים והן את המשקיעים הזרים שככלל, ממשיכים להביע אמון בשוק ההון ובמשק הישראלי.
הרשות ממשיכה במעקב השוטף אחר השווקים, ובייחוד בתקופות של אירועים מהותיים, נמסר מהרשות. פרסום הניתוח בשלב מוקדם זה נועד לספק תמונת מצב עובדתית מבוססת נתונים על הדינמיקות בשוק.
הרשות מציינת כי למרות האופי החיובי של התגובה הראשונית, מדובר בניתוח מצרפי של תקופה קצרה מאוד שאינו בהכרח מייצג את כלל מאפייני המסחר בשוק.