תגובת שוק הזהב להסלמה בעימות בין ישראל לאיראן נותרת מתונה מאוד. כל עוד לא יירשם השפעה כלכלית חמורה או התפשטות אזורית רחבה, איננו צופים שהעימות יוביל לעליית מחירים מתמשכת - בהתאם לדפוסים היסטוריים. עם זאת, הרקע הפונדמנטלי נותר חיובי, ולכן אנו שבים ומחזקים את עמדתנו החיובית הזהירה כלפי הזהב.
העימות המתמשך בין ישראל לאיראן ממשיך לככב בכותרות השבוע, אך תגובת שוק הזהב נותרה מתונה - עם עלייה של פחות מאחוז מאז התקיפה הראשונית של ישראל. נראה כי תגובה זו נובעת בעיקר מספקולנטים וממערכות מסחר אוטומטיות בשוק החוזים העתידיים, ולא מביקוש ממשי לנכסי מקלט. ממבט ראשון, תגובה כה חלשה עשויה להיראות מפתיעה לאור השלכות העימות האפשריות והרגליהם של סוחרים קצרת טווח. אולם ניתוח היסטורי מלמד כי זעזועים גיאופוליטיים לרוב אינם מביאים לעלייה מתמשכת במחירי הזהב.
חריגות מהתבנית ההיסטורית נרשמו רק כאשר לעימותים הייתה השפעה כלכלית נרחבת, לדוגמה במהלך משבר הנפט השני בשנים 1979-1980. נכון לעכשיו, אנו סבורים כי הסיכון להפרעות משמעותיות באספקת נפט או לסגירת מצר הורמוז - אזור מפתח במסחר העולמי בנפט - נותר נמוך. גם תגובותיהם המרוסנות של בעלי בריתם של ישראל ואיראן מצביעות על הסתברות נמוכה להתפשטות אזורית רחבה, שיכולה להעלות את מחירי הזהב.
בהיעדר השפעה כלכלית רחבה או התפשטות אזורית, צפוי שהשוק יאבד עניין בעימות, כפי שנצפה באירועים דומים בעבר. עם זאת, העימות תורם למצב הרוח השוורי הרווח בשוק הזהב, והתנאים הבסיסיים נותרו חיוביים. הביקוש מצד מחפשי מקלט פיננסי צפוי להישאר חזק נוכח אי-הוודאות הכלכלית והפוליטית. גם רכישות של בנקים מרכזיים, השואפים להפחתת התלות בדולר האמריקאי כמטבע רזרבה, צפויות להימשך. לנוכח זאת, אנו שבים ומחזקים את עמדתנו החיובית הזהירה כלפי הזהב.
*הכותב הוא ראש מחקר הדור הבא, יוליוס בר (Julius Baer)*