פרופ אמיר ירון, נגיד בנק ישראל<br>קרדיט: המכללה למנהל
פרופ אמיר ירון, נגיד בנק ישראל קרדיט: המכללה למנהל

בנק ישראל פרסם הבוקר הודעה מיידית בקשר לאפשרויות לזעזוע על המערכת הפיננסית ברקע לתקיפה באיראן, בעוד השקל נחלש בחדות מול המדדים המובילים. הדולר מזנק ב-1.9% ל-3.639 שקלים. האירו מזנק ב-1.3% מעל לרמה של 4.19 שקלים.

בשוק הסחורות העולמי מחיר הנפט מזנק ב-8% ונושק ל-74 דולר לחבית. מחיר הזהב מזנק לשיא של 3,447 דולר לאונקייה.

"בנק ישראל ערוך ומוכן בכל התחומים שבאחריותו בהם התפקוד התקין של השווקים הפיננסיים, המערכת הבנקאית ומערכות התשלומים ויש ברשותו את הכלים הדרושים לצורך תמיכה בהמשכיות עסקית למשק הישראלי. הבנק ימשיך לעקוב מקרוב אחר ההתפתחויות", כך נמסר בהודעת הבנק.

בידי בנק ישראל יתרות מט"ח בשיא של 223 מיליארד דולר, ונזכיר כי השתמש בחלק זעום מהן בתקופת משבר הקורונה, אז נדרשה נזילות דולרית למערכת הפיננסית.

ההשלכות על המשק

"השלכות המלחמה הפוטנציאליות בין ישראל לאיראן הן רבות ונגזרות כאמור מהתפתחותה, עוצמתה וכמה זמן תימשך", מציין רונן מנחם, כלכלן השווקים של בנק מזרחי טפחות. "מדובר בהשפעות רבות היצמדות למרחבים מונים ופעילות של מפעלים חיוניים בלבד תצמצם את התוצר; גיוס נוסף של כוחות מילואים יקטין את כוח העבודה הזמין, ייתכן לתקופה ממושכת נוכח צורך לנקוט זהירות גם אם המלחמה תסתיים מהר, יחסית. הצטיידות של הציבור במוצרי מזון ומוצרים בסיסיים תגדיל את עודף הביקוש ואפשר שהמחירים יעלו מהר, יחסית. חברות תעדפנה לדחות הוצאות לא חיוניות ולא להיכנס להרחבות כושר הייצור/השקעות חדשות כל עוד המצב לא ברור. פיחות השקל עלול ליצור לחצי מחירים וכאן נשאלת השאלה מה יעשה בנק ישראל והאם ומתי ישקול להתערב בשוק המט"ח (נניח בדרך של מכירה של מט"ח מיתרות לבלימת פיחות יתר ).

"הסיכוי להורדת ריבית בנסיבות כאלו יפחת. כמו כן יש כמובן את שאלת התקציב, גידול של ההוצאות לצרכי הצטיידות והתחמשות ביטחונית, תשלומי העברה למגויסים, הוצאות אזרחיות – ביטחוניות מוגדלות ועוד, ומנגד קיטון של ההכנסות מפעילות המשק. הדבר ילחץ על הגירעון, שאומנם פוחת לאחרונה, אך עדיין מהווה 5 אחוזים מהתוצר וצריך לתת מענה גם לנושא חרבות גדעון (ככל שלוחמה זו תימשך). הדבר יצריך את המדינה לגיוסים נרחבים יותר, מה שעלול, יחד עם עלייה מתבקשת בפרמיית הסיכון של המשק, לייקר את עלות הגיוס. כמובן, בהקשר זה, יש להמתין לתגובות, שתגענה, בהמשך, מצד חברות דירוג האשראי הבינ"ל.

"אשר לתעופה האווירית, מן הסתם נשוב למצב של מגבלות, שתגרומנה לישראלים רבים יותר להישאר בארץ לתקופה ממושכת יותר, מה שיגדיל את הביקוש לתוצר המקומי ויכול לייצר לחצי מחירים. כאן מדובר בהגבלות גם על פעילות של חברות תעופה ישראליות. בשורה התחתונה, הקווים המנחים לתרחיש של מלחמה בין איראן לישראל נידונים זה זמן נוכח הסבירות הלא קטנה שהייתה להתממשות תרחיש זה, ואף גדלה לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל ולאחר התקיפות ההדדיות של איראן וישראל בשנה שעברה. אולם, כעת, משהדבר קרה, יהיה צורך לעקוב מדי יום ומדי שעה", אמר מנחם.

תגובות לכתבה

הוסיפו תגובה

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש

  • 1
    באוקטובר 23 התערבו ב4.08 ב22 אג עליה

    לא חושב שבנק ישראל יתערב הבוקר. ההודעה הזו מספיקה. גם באוקטובר לא התערב מיד אלא נתן לדולר לעלות לשיא ב26-27 באוקטובר. אבל זה קרה אחרי עליה של 22 אגורות. ב6.10 הדולר היה 3.86 הרבה יותר מעכשיו. האירו באותו זמן עלה ב23 אגורות ל 4.30 שזה בערך אותו אחוז עליה. ברור שבנק ישראל לא יחכה לדולר מעל 4 ע"מ להתערב. כי הדולר ירד קשות לאחרונה. מצד שני להתערב ב22-23 אגורות עליה (קרי 370) מוקדם מדי. השערה שלי התערבות קרוב ל3.8. תזכורת - לפי יומיים 3.48. כל זה בהנחה שלא תהיה פגיעה משמעותית בכלכלה הישראלית. ביצוא הישראלי. סגירת אסדות הגז לתקופה ארוכה למשל - משנה את התמונה של המטח.
    למעבר להודעה בפורום לחץ כאן

    • ATUK19
    • 13/06/2025 10:01