החוזים העתידיים על הזהב עולים לשיא היסטורי של מעל 3,500 דולר לאונקייה, וזאת מתוקף היותה של המתכת היקרה ’מקלט’ בעת משבר (Safe Haven), כהגנה מפני אינפלציה, סערה בשווקים הפיננסים, וגם בגלל רכישות של זהב מצד ממשלות בעולם, ואף ספקולציה להמשך העלייה.
המשברים הכלכליים והגיאופוליטיים הנוכחיים לא רק מדגישים את תפקידו כנס יציב, אלא מספקים הרבה סיבות להיצמד למוכר והידוע ולרכוש זהב, בין אם בגלל התנודתיות הקיצונית בשווקים, או פעולות ממשל טראמפ שהפכו בלתי צפויות, ולקראת האפשרות לשינוי המדיניות של הבנק המרכזי האמריקאי.
אלא שמלבד הזהב שנמצא בשיא, מחיר הכסף (Silver) עודנו רחוק מהשיא במרץ ועולה שאלה עם גם הוא יסגור את הפער. גם הכסף נחשב למקלט בטוח בעת משבר, אך עם מאפיינים שונים מאלו של הזהב, מה שמשפיע על תפיסתו ותנודתיות מחירו.
הדמיון - כמו זהב, כסף הוא מתכת יקרה שמשמשת כשומר ערך בעתות משבר כלכלי או גיאופוליטי. משקיעים פונים לכסף כאשר יש חוסר אמון בשווקים, אינפלציה גבוהה, או חשש מפיחות במטבעות. הכסף נתפס כגידור מפני אינפלציה, במיוחד כאשר ריביות נמוכות הופכות אג"ח ואפיקי השקעה אחרים לפחות אטרקטיביים.
השוני - תנודתיות גבוהה יותר. כסף נוטה להיות תנודתי יותר ממחיר הזהב בשל שוק קטן יותר ונזילות נמוכה יותר. תנודות במחיר יכולות להיות דרמטיות יותר, מה שהופך אותו לנכס מסוכן יותר מבין ה’נכסים הבטוחים’.
מעבר לכך, בניגוד לזהב, שמשמש בעיקר להשקעה ותכשיטים, לכסף יש שימוש תעשייתי נרחב (פאנלים סולאריים, אלקטרוניקה, רפואה ועוד). כ-50% מהביקוש לכסף מגיע מתעשייה, מה שמקשר את מחירו גם למחזורים כלכליים ולא רק למשברים.
יחס כסף-זהב - היחס ההיסטורי בין מחירי הזהב לכסף (Gold-Silver Ratio) משפיע גם הוא על תפיסת הכסף. כשמחיר הזהב מזנק, כסף לעיתים נתפס כחלופה זולה יותר, מה שמגביר ביקוש, אך הוא עלול גם לפגר אחרי הזהב בעליות כפי שקורה כעת בשוק.
מחיר הכסף עלה בשנים האחרונות, אך לא בהכרח לשיאים היסטוריים כמו הזהב, בין היתר בגלל הביקוש התעשייתי המשתנה. עם זאת, הגורמים שמניעים את מחיר הזהב (אי-ודאות כלכלית, רכישות בנקים מרכזיים, אינפלציה) משפיעים גם על הכסף, אך במידה פחותה, כי בנקים מרכזיים (כמו סין) מתמקדים יותר בזהב.
הביקוש התעשייתי לכסף, במיוחד בתחום האנרגיה המתחדשת (פאנלים סולאריים), תומך במחירו, אך גם חושף אותו לירידות במקרה של האטה כלכלית.
הזהב נמצא בשיא היסטורי בין היתר בגלל תפיסתו כמקלט בטוח ורכישות ממשלתיות (כמו של סין). הכסף נהנה מאותם גורמים, אך במידה פחותה, כי מדינות קונות פחות כסף למאגרים לאומיים.
סין, שמגדילה מאגרי זהב, לא מדווחת על רכישות משמעותיות של כסף לאותה מטרה (חיזוק יציבות פיננסית או מניעת בריחת הון). עם זאת, הביקוש התעשייתי של סין לכסף (באלקטרוניקה וסולארי) תומך במחירו.