מדד המחירים לצרכן ירד 0.1% בחודש מרץ, בעוד בשוק ציפו לעלייה של עשירית האחוז. בחודש הקודם עלה המדד 0.2%. המדד עלה 2.4% ב-12 החודשים האחרונים, 0.2% פחות מציפיות השוק ו-0.4% פחות מהנתון לחודש פברואר. זו העלייה הקטנה ביותר זה 6 חודשים. יעד האינפלציה עומד על 2%.
מדד ה"ליבה", בניכוי מזון ואנרגיה, עלה מדד המחירים לצרכן 2.8%. זו העלייה האיטית ביותר מאז אפריל 2021! גם כאן זו עלייה קטנה יותר מהעלייה שהשוק ציפה (3.0%) וכמובן מהעלייה השנתית בחודש הקודם (3.1%). זה זמן שלא התקבלו נתונים כה מפתיעים.
יצוין, כי הבנק הפדראלי של ארצות מודד את האינפלציה באמצעות מדד המחירים של הוצאות משקי הבית (להבדיל ממדד המחירים לצרכן) ללא סעיפי מזון ואנרגיה. להערכתו, יעלה מדד זה 2.8% השנה ו-2.2% בשנה הבאה.
אמנם, מדד הליבה עדיין עולה מהר יותר מהמדד הכללי, אך שניהם רשמו התמתנות בחודש האחרון, נתון שעשוי להתקבל בקורת רוח הן בבית הלבן והן אצל הבנק הפדראלי (ה-FED).
בחינת סעיפי המדד מעלה שתי תובנות: האחת, סעיף הדיור עדיין עולה מהר יותר מהמדד הכללי. ב-12 החודשים האחרונים על סעיף זה 4%. השנייה, סעיף השירותים (ללא שירותי אנרגיה) עולה אף הוא מהר יותר מהמדד הכללי וב-12 החודשים האחרונים עלה הסעיף ב-3.7%. עם זאת, גם לגבי שני הסעיפים הללו ניתן לזהות התמתנות הדרגתית.
האינפלציה בארצות הברית עדיין "דביקה", אך במידה פחותה מהצפוי. התמונה העולה היא של התמתנות קצב האינפלציה. הנתון גם מתיישב, לעת עתה, עם התחזית של הבנק הפדראלי.
כפועל יוצא, בעקבות הנתון, יורדות תשואות הפדיון על אג"ח ממשלת ארה"ב, בדגש על הסדרה לשנתיים. ההסתברות הנגזרת מהשוק להורדת ריבית בחודש יוני עלתה מעט ועומדת על כ-2/3.
אמנם רוב תשומת הלב נתונה כעת לנושא המכסים, אך מדובר בנתון שמבחינת השוק אמור להתקבל בברכה, הן משום שעד לפני חודשיים האינפלציה הייתה בסימן עלייה חוזרת (עמדה על 3%) ובעיקר משום שגם ליבת האינפלציה שבה לרדת.
עם זאת, צריך להמתין ולראות אם ירידת האינפלציה תימשך והאם היא תתרחש תוך כדי המשך צמיחה תעסוקתית וכלכלית, כפי שהיה עד כה. השוק יקווה כי האטה אינפלציונית זו תצביע על התמתנות של הפעילות הכלכלית (תוצאה של הריסון המוניטארי בשלוש השנים הקודמות) ולא של מיתון ממש.
*הכותב הוא כלכלן שווקים ראשי בנק מזרחי טפחות*