מאז הסכמי ברטון וודס ב-1944, שהפכו את הדולר למטבע העתודה העולמי עם תמיכה מזהב עד שנת 1971 ( ניתן היה להמיר אותו לזהב מה שהבטיח את ערכו היציב ), ארה"ב ביססה את שליטתה הכלכלית העולמית. גם לאחר ניתוק הקשר לזהב, הדולר נותר דומיננטי בזכות הכלכלה האמריקאית החזקה והסכמים עם מדינות נפט כמו סעודיה, שקשרו את סחר הנפט העולמי למטבע הזה.
כיום, כ-60% מהעתודות הזרות של מדינות מוחזקות בדולר, ו-40% מהסחר הבינלאומי – כולל עסקאות כמו מכירת נפט מסעודיה לסין - מתבצע בו, מה שמעניק לארה"ב כוח עצום להשפיע על כלכלות דרך סנקציות ומדיניות סחר. ב-2 באפריל ממשל טראמפ הטיל מכסים חדשים - 20% על האיחוד האירופי, 34% על סין ו-10% על כלל המדינות - כדי לחזק את הכלכלה האמריקאית, אך הם פוגעים בייצוא האירופי, מעלים מחירים ומאיימים על הכלכלה העולמית. בתגובה, אירופה רואה ביורו הדיגיטלי, שמתוכנן להשקה על ידי הבנק המרכזי האירופי (ECB) באוקטובר 2025, דרך להפחית את התלות בדולר ולהתמודד עם הלחץ האמריקאי.
מהו הפטרו-דולר?
התלות בדולר קשורה עמוק למונח ’פטרו-דולר’, שנולד בשנות ה-70 כשסעודיה ומדינות אופ"ק הסכימו לתמחר את הנפט שלהן בדולר ולמחזר את ההכנסות דרך המערכת הפיננסית האמריקאית, כמו רכישת אגרות חוב של ארה"ב. הסדר זה הפך את הדולר למטבע החיוני לסחר בנפט, המשאב החשוב ביותר בעולם, וחייב מדינות כמו סין לדוגמא להחזיק עתודות דולר כדי לשלם לסעודיה עבור הנפט שלה. המערכת הזו חיזקה את מעמד הדולר כמטבע עתודה והעניקה לארה"ב יתרון כלכלי וגיאופוליטי, שכן כל תנודה במדיניות שלה , כמו המכסים של טראמפ , משפיעה על שווקים עולמיים. אך ה"פטרו-דולר" גם חושף את פגיעותן של מדינות שתלויות בו, ומדגיש את הצורך של אירופה בחלופה שתשחרר אותה מהשליטה האמריקאית הזו.
איך היורו הדיגיטלי יכול להפחית את התלות בדולר ?
היורו הדיגיטלי מציע דרך להשתחרר מהשליטה של ה"פטרו-דולר" על ידי אפשרות לעסקאות ישירות ביורו, ללא המרה לדולר. הוא יפעל על תשתית דיגיטלית עצמאית שתעקוף את ה SWIFT , שבו ארה’’ב מפעילה השפעה, ויאפשר לאירופה לסחור עם מדינות כמו סעודיה ביורו במקום בדולר. בכך הוא מפחית את הביקוש לדולר, מחליש את כוחו בסחר העולמי, ומעודד מדינות להחזיק עתודות ביורו. היעילות והמהירות שלו יכולות למשוך שותפות סחר , לערער את מעמד הדולר כמטבע העתודה המוביל.
הקשר בין המכסים ליורו הדיגיטלי
המכסים של טראמפ ממחישים את הפגיעות הזו במלוא עוצמתה. היצוא של מכוניות גרמניות, מכונות צרפתיות ומוצרי יוקרה איטלקיים לארה"ב נפגע, ותגובה של מכסים נגדיים עלולה להוביל למיתון. התלות בדולר מחריפה את המצב: חברות אירופאיות משלמות בו עבור נפט וחומרי גלם, חשופות לתנודות בשער החליפין ולמדיניות הפדרל ריזרב. מערכת התשלומים SWIFT, שבה ארה"ב שולטת באופן עקיף, מוסיפה שכבת לחץ נוספת, כפי שראינו ב-2018 כשחברות אירופאיות נטשו עסקאות עם איראן מחשש לסנקציות. כאן נכנס היורו הדיגיטלי כפתרון: הוא נועד לשפר יעילות עסקאות, להגן על הריבונות המוניטרית ולצמצם את התלות בדולר. הוא יאפשר עסקאות ישירות ביורו, על תשתית שתעקוף את SWIFT, כך שאם גרמניה תקנה נפט מסעודיה, היא תוכל לשלם ביורו דיגיטלי – מהלך שיפחית את כוחו של ה"פטרו-דולר" ויאפשר לאירופה לסחור בקלות יותר גם עם מדינות אסיה נוספות כמו הודו או יפן, שפחות נפגעות ישירות מהמכסים לעומת סין. הירידות בוול סטריט בעקבות המכסים מחלישות את הדולר, והיורו הדיגיטלי עשוי לחזק את מעמד היורו כחלופה.
המכסים מדגישים גם תחרות גלובלית רחבה יותר. סין, עם מכס של 34%, מרחיבה את השימוש ביואן הדיגיטלי כדי לעקוף את הדולר, ואירופה חייבת להגיב. תרחיש סביר הוא מלחמת סחר שתאט את הכלכלה העולמית, בעוד תרחיש אחר עשוי לכלול פשרה שבה אירופה תסכים לרכוש יותר נפט וגז טבעי מארה"ב תמורת הקלות במכסים, מה שיקל זמנית על הלחץ הכלכלי אך יגביר את התלות שלה באנרגיה אמריקאית. ב-2018, כשטראמפ הטיל מכסים על פלדה ואלומיניום, האיחוד הגיב במכסים על וויסקי וג’ינס, מה שהצית קריאות לחזק את היורו. סין, לעומת זאת, מראה עם היואן הדיגיטלי איך מטבעות כאלה משנים את המשחק. היורו הדיגיטלי יכול להפוך לכלי משא ומתן מול ארה"ב, אך השקתו דורשת תיאום בין 20 מדינות, הקמת מערכת תשלומים עצמאית שדורשת השקעה כספית עצומה, וקבלה עולמית ע"י מדינות מחוץ לגוש היורו שזה תלוי ביכולת של אירופה לשכנע שותפות סחר להשתמש בו. המכסים של טראמפ הם זרז שדוחף את אירופה לעבר עצמאות כלכלית, והיורו הדיגיטלי עשוי להיות המפתח לכך.
*הכותב האא מנהל השקעות, דסק לקוחות פרטיים, פעילים ניהול תיקי השקעות*