חשיפת רשימת המדינות שעל הייבוא מהן לארה"ב יוטל מכס תפס את השוק בהפתעה, ולראייה וול סטריט רשמה את המחיקה הדו יומית החדה מעולם, אבל קשה שלא לשאול מדוע, אם הרי הכתובת היתה על הקיר.
טראמפ אכן דיבר לאורך הקמפיין שלו ב-2024 על מדיניות פרוטקציוניסטית, כולל הטלת מכסים גבוהים על יבוא ממדינות שונות, כחלק מהבטחתו להחזיר את הייצור לארה"ב ולשפר את מאזן הסחר. זה לא סוד שהוא תומך נלהב של Make America Great Again ושל שימוש במכסים ככלי כלכלי. אז למה בכל זאת השווקים והכלכלנים הופתעו כשהוא יישם את התוכנית הזו ב"יום השחרור"?
נראה כי היקף המכסים היה די מפתיע. למרות שהבטיח מכסים, רבים ציפו שטראמפ ינקוט גישה יותר מדודה או סלקטיבית, כמו שהיה בכהונתו הראשונה שבה המכסים התמקדו בעיקר בסין ובמוצרים ספציפיים כמו פלדה ואלומיניום. הפעם, הוא הכריז על מכסים גורפים של 10% לפחות על כל המדינות, עם שיעורים גבוהים יותר (34% על סין, 20% על אירופה, 17% על ישראל ועוד). ההיקף הזה, שכלל אפילו בעלות ברית קרובות, הפתיע את השווקים שלא ציפו למהלך כה רחב ומיידי.
חלק מהביקורת מדברת על כך שהנוסחה לחישוב המכסים היתה מוטעית ולמעשה גובה המכסים שהוטלו גבוהים בהרבה ממה שצריך היה להיות. המכסים חושבו בשיטה לא שגרתית המבוססת על גירעון הסחר של ארה"ב מול שותפותיה. טראמפ טוען שזהו "שיעור המכס האמיתי" שמדינות אחרות מטילות על היצוא האמריקאי. אלא שבעולמו של טראמפ לא נראה שזה בהכרח משנה, כאשר הפטיש שהנחית על השווקים ועל הכלכלה מבחינתו מהווים פתח למשא ומתן שממנו ניתן להתגמש, כפי שהצהיר שר האוצר האמריקאי: זהו הגבול של המכסים.
גם אם המדיניות עצמה לא הייתה חדשה, השווקים והמשקיעים נטו להניח שחלק מההבטחות הן רטוריקה של קמפיין ולא יתממשו במלואן. היסטורית, טראמפ ניהל משא ומתן והגיע לפשרות (למשל עם האיחוד האירופי ב-2018), ולכן רבים חשבו שגם הפעם הוא ישתמש במכסים כאיום יותר מאשר כמדיניות קבועה. ההכרזה הדרמטית בטקס שכונה "יום השחרור", שהפך ליום השחור של וול סטריט, והירידות המיידיות בחוזים על המדדים בניו יורק, מראות שהשווקים לא היו מוכנים למהירות ולעוצמה של המהלך.
צריך לומר כי ההשפעה הכלכלית לא צפויה בהכרח. הכלכלנים והשווקים הכירו את הסיכונים של מכסים – עליית מחירים, אינפלציה, ופגיעה בצרכנים – אבל רבים העריכו שטראמפ יתאים את המדיניות כדי למנוע נזק משמעותי לכלכלה האמריקאית עצמה. העובדה שהוא לא נרמז על פשרות או הקלות מיידיות, ושכלל מדינות כמו קנדה ומקסיקו (שותפות הסחר העיקריות של ארה"ב), יצרה תחושה של "הליכה על הקצה" שתפסה את המשקיעים לא מוכנים.
התגובות של מדינות אחרות הצביעו כי אין בכוונתן להתכופף למרותו של טראמפ, לפחות לעת עתה, וזה לא מטיב עם השווקים. סין הכריזה על מכסים נגדיים של 34%, האיחוד האירופי על 25%, ואפילו מדינות כמו דרום קוריאה וברזיל שקלו צעדי תגמול.
אז, כולם ידעו שטראמפ מתכנן מכסים – זה היה חלק ברור מהמצע שלו – אבל ההפתעה הגיעה מהשילוב של ההיקף, המהירות, והחוסר בגמישות, יחד עם התגובות העולמיות שהאיצו את הטלטלה. השווקים אולי קיוו שטראמפ לא ילך עד הסוף, אבל נראה שהוא המתכוון לכל מילה.
טראמפ כבר הספיק לקרוא ליו"ר הפד ג’רום פאוול להוריד את הריבית, אלא שהמכסים עלולים תדלק את האינפלציה, מה שיקשה על הפד. עם זאת, תלוי איך הפד יסתכל על האינפלציה, האם מדובר בגורם חד פעמי שלא יקשה על הורדה, ואכן השוק מתמחר הורדה כבר ביוני של הריבית, או שמא חוסר הוודאות לא יאפשרו למתן את המדיניות של הפד. ביום שישי האחרון אמר יו"ר הפד פאוול שכולם היו מופתעים מגובה המכסים, שזה ברור לכולם, אלא משפט אחד עשוי לסמן את הטון, כשאמר שאין לדעת איפה זה ייעצר. פאוול הדגיש כי אין מה למהר ולהוריד את הריבית, וכי הוא מעדיף להמתין לבהירות בקשר למדיניות הממשל.