הצניחה בבורסה המקומית בשל החשש ממשבר חוקתי מונעת מפחד, לאו דווקא ממציאות כלכלית קשה. משבר חוקתי פוטנציאלי – כמו אי-ציות של הממשלה לבג"ץ, כפי שמוזכר בדיונים ציבוריים – יכול להוביל לתגובת שרשרת: הפגנות, ירידה בדירוג האשראי של ישראל, בריחת משקיעים זרים, ואפילו יציאת הון של המוסדיים לחו"ל. כשמוסיפים לזה את הלחימה המתמשכת שמלחיצה את השוק מאז סוף 2024, מקבלים מתכון לבהלה. השוק לא אוהב אי-ודאות, וכרגע יש ממנה בשפע.
אבל - וזה חשוב - ירידות חדות כאלה לא תמיד משקפות את הערך האמיתי של החברות. מניות חברות הביטוח נסחרו עד השבוע שעבר במכפיל של 1.5 על ההון - מה שלא נראה מעולם בשוק, כך שהתיקון מתבקש. אלא שקשה לסחור את חוסר הוודאות שכן מדובר באירוע שלא קרה מעולם בישראל. משבר חוקתי בין הממשלה לבין שומרי הסף עלולה לדרדר את המדינה לשפל שלא נראה כמותו, בעוד המאבק המשפטי עשוי להתארך ולייצר חוסר וודאות שתוציא השקעות החוצה.
אלכס ז’בזינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב כותב בסקירתו השבועית: "חזרה ללחימה והחרפת העימות הפנימי בישראל כבר באו לידי ביטוי בשווקים הפיננסיים. השקל שוב היה בשבוע שעבר אחד המטבעות החלשים ונחלש בכ-1% מול הדולר ומול סל המטבעות, למרות ששוק המניות האמריקאי התייצב יחסית. שוק המניות הישראלי בלט בחולשתו ביחס לשווקים האחרים. להתפתחויות האחרונות עלולות להיות השלכות שליליות, במיוחד על רקע הרעה בתחזיות לכלכלה העולמית: העלייה בחוסר הוודאות הביטחונית והפוליטית מעלה סיכון לצמיחה במשק. במידה ותתרחש הרעה מחודשת בפעילות הכלכלית, לממשלה יש פחות כלים להתמודדות איתה. בשונה משנה שעברה, שבה המדיניות הפיסקאלית הייתה מרחיבה מאוד ותמכה בכלכלה, השנה היא הפכה למרסנת.
"הסיכון לפריצת מסגרת הגירעון עולה - לא רק הוצאות הממשלה יגדלו (העלות החודשית הממוצעת של המלחמה בשנה שעברה עמדה על כ-8 מיליארד ₪ לחודש). חידוש הלחימה והעימות הפנימי עלולים לגרום לאי עמידה בתחזית ההכנסות ממיסים ולהוביל לפריצת מסגרת התקציב שעדיין לא אושר. יחד עם זאת, יש לציין שמאגרי המזומנים של הממשלה בשיא מה שמפחית במידה מסוימת תלות בשווקים, לפחות זמנית.
"האירועים האחרונים מגבירים סיכון להורדת דירוג האשראי - לישראל תחזית שלילית לדירוג בשלושת חברות הדירוג הגדולות. סטטיסטית, במצב זה בכ-50% מהמקרים הדירוג יורד בטווח של 6-12 חודשים. האירועים האחרונים עלולים להחזיר חלק ממגבלות ההיצע (טיסות, עלויות תובלה, מחסור בכוח אדם) שבשילוב עם פיחות השקל עשויים להשפיע על האינפלציה. קטן סיכוי להורדת ריבית בזמן הקרוב - התנודתיות בשווקים מגבירה את הסיכון הפיננסי. מלבד שיקולי אינפלציה, בנק ישראל שם דגש מיוחד לאורך כל תקופת המלחמה על הנושא של יציבות פיננסית כאחד השיקולים העיקריים בהחלטות הריבית", כתב ז’בזינסקי.