המחלוקת הפוליטית סביב כוונתו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, להדיח את ראש השב"כ עלתה לשיאה אמש עם אישור הממשלה את הפיטורים, ובהמשך לכך צו מניעה על ידי בית המשפט למהלך, מה שמגביר את החשש ממשבר חוקתי ומחליש לפי שעה את השקל (הדולר עולה ב-0.5% למעל 3.7 שקלים).
המתיחות בין נתניהו לראש השב"כ עלתה לשיאה בצל כשלים ביטחוניים שהתגלו בתחקיר השב"כ לגבי מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023, חקירות של השב"כ שבהן מעורבים אנשי לשכת ראש הממשלה - פרשת קטארגייט, והחשש שההדחה היא מהלך פוליטי שפוגע בעצמאות השירות ובשלטון החוק.
השב"כ ערך תחקיר מקיף שבחן את הכשלים שהובילו לאי-מניעת מתקפת ה-7 באוקטובר, שהצביע על שורת מחדלים מקצועיים וניהוליים, כולל ניתוח שגוי של מידע מודיעיני בלילה שלפני המתקפה. בעקבות התחקיר, נתניהו וסביבתו העלו את האפשרות להדיח את רונן בר, שהאשים כי נתניהו נושא באחריות לכשל שכן הוא ידע בזמן אמת שהכסף הקטארי שהוזרם באישורו הגיע למימון טרור. יחד עם זאת, כבר לפני פרסום התחקיר דווח על פגישה מתוחה ב-13 במרץ 2025 בין נתניהו לבר, שבה ראש הממשלה דחק בו להתפטר – אך בר סירב ואמר שייצמד לחוק.
היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, התערבה במהלך והבהירה כי נתניהו אינו יכול לפטר את ראש השב"כ באופן חד-צדדי. לפי חוק שירות הביטחון הכללי (2002), הממשלה רשאית להפסיק את כהונת ראש השב"כ לפני תום תקופתו (חמש שנים), אך ההחלטה כפופה לשיקולים ענייניים ולבדיקה משפטית. ב-16 במרץ 2025 שלחה היועמ"שית מכתב לנתניהו, שבו טענה כי יש לבחון את התשתית העובדתית והמשפטית לפני קבלת החלטה כזו, במיוחד לאור חשש לניגוד עניינים: לשכת נתניהו נמצאת תחת חקירת שב"כ, מה שמעלה חשד שההדחה עלולה להיות מונעת מאינטרסים אישיים ולא ביטחוניים.
היועמ"שית הדגישה כי תפקיד ראש השב"כ אינו "משרת אמון" אישית של ראש הממשלה, ולכן כל החלטה על הדחה חייבת להיות מנומקת ומבוססת על שיקולים מקצועיים, ולא פוליטיים. היא גם ציינה כי ועדה מייעצת למינוי בכירים צריכה לבחון את המהלך, וכי הממשלה כולה עלולה להימצא בניגוד עניינים אם תתמוך במהלך שיזם נתניהו.
נתניהו טען בתגובה שהיועמ"שית "חורגת מסמכותה" ומנסה למנוע ממנו לממש את סמכותו כראש ממשלה. הדחת ראש השב"כ עלולה להוביל למשבר חוקתי, שכן היא תיתפס כניסיון לפגוע בעצמאות השב"כ ולשבש חקירות נגד הדרג המדיני. מנגד, תומכי נתניהו טוענים שהחוק מאפשר לממשלה לפטר את ראש השב"כ וכי האחריות לכשל ה-7 באוקטובר מצדיקה צעד כזה.
החשש ממשבר חוקתי נובע מהמתח בין הרשות המבצעת (הממשלה) לבין גורמי אכיפת החוק (היועמ"שית והשב"כ). אם הממשלה תתעלם מעמדת היועמ"שית ותפטר את בר, ערעור אמון הציבור במוסדות המדינה והחרפת הקיטוב הפוליטי בישראל לא יעשו טוב למשק.
נכון לבוקר יום שישי המהלך להדחת רונן בר לא התקדם באופן רשמי. הדיון הציבורי ממשיך להתלהט, והציבור מחכה לראות האם נתניהו ייסוג מהמהלך. בינתיים, שר הפנים משה ארבל מש"ס אמר כי הממשלה תציית לפסיקת בג"צ. לפי שעה, השב"כ ממשיך לפעול תחת הנהגת בר, והחשש ממשבר חוקתי נותר באוויר.
המחאה מתפשטת
יו"ר ההסתדרות אמר כי אי ציות הממשלה לחוק מהווה קו אדום והוא לא ייתן ל"פירוק המדינה".
גם פורום העסקים הוציאה הודעה התומכת בציות לחוק, ושם מזהירים מאי קיום פסיקת בג"צ. "פורום העסקים, המייצג כ-200 מראשי המשק מודיע: במידה וממשלת ישראל לא תכבד צו בית משפט ותוביל את ישראל למשבר חוקתי, אנו נקרא לכל הציבור בישראל להפסיק לכבד את החלטות הממשלה על כל המשתמע מכך ונעצור את המשק הישראלי. אם אין חוק לממשלה - אין חוק לאף אחד. נתניהו - עצור את ההדרדרות הפנימית של המדינה שאתה מוביל".
גם מטה ההייטק הישראלי המונה עשרות חברות הייטק הגדולות בישראל וקרנות ההון סיכון מצטרף למחאה: "הפרת צו בג"צ או כל צו של בית המשפט הוא קו אדום שאין חזרה ממנו, יהפוך את מדינת ישראל למדינת עולם שלישי שהמשקיעים הזרים יברחו ממנה. במידה והממשלה תחליט להוביל את ישראל בעיניים פקוחות למשבר חוקתי אנחנו נשבית את החברות ונצא למאבק ציבורי ביחד עם כל הכוחות של החברה הישראלית. אנחנו קוראים לנתניהו לבלום רגע לפני הנפילה לתהום".