שווקי המניות סיימו את הימים האחרונים של חודש פברואר בנימה קשה, כאשר שילוב של גורמים מקרו-כלכליים ומדיניות הובילו לירידות חדות בוול סטריט. לאחרונה מסתמנת מגמה מעניינת כאשר משקיעים מממשים רווחים בשוק האמריקאי ומעבירים את השקעותיהם לבורסה בתל אביב. מגמה זו נובעת משילוב של ירידת האטרקטיביות של שוקי ארה"ב בצל החשש ממדיניות ממשל טראמפ, לצד שיפור בתחושת היציבות הכלכלית בישראל אחרי המלחמה, אם כי זו עומדת למבחן כעת עם החשש לחזרה ללחימה. ברקע: מחזור מסחר חריג בשעה זו של מעל מיליארד שקל בשוק המקומי.
יותר מכל עולה שאלה האם השוק האמריקאי ימשיך להציג תשואות פנומנליות בשיעור דו ספרתי כפי שרשם בשנים האחרונות. בזמן שמדד ת"א 125 עלה ב-1.7% בחודש פברואר, בארה"ב הדאו ג’ונס ירד ב-2.9%, מדד ה-S&P ירד ב-3.0% ומדד הנאסד"ק ירד בשיעור חד של 5.5%.
בפאנל שהנחה ברק סורני, יו״ר מידרוג, בוועידת שוק ההון לחיסכון ארוך טווח, התייחס אבנר סטפק לנהירה למסלולי השקעה במסלול S&P שנרשמה עד כה, ואמר כי זו טעות. "זה אופנה ואי אפשר להתווכח עם זה, אנשים מסתכלים על מראה אחורית ורואים אנשים שמעבירים את כל החיסכון הפנסיוני שלהם ל-S&P 500 או לכל מדד אחר בודד ככל שיהיה, קצת נאסד"ק, אני חושב שזו טעות. להבדל, מאדם שהעביר את קרן ההשתלמות שלו ויש לו קצת כספים בגמל ופנסיה שכן במסלולים כלליים אחרים. אני לא רואה סיבה עם כל הכבוד ל-500 החברות הגדולות אני לא מת על המדד הזה הוא ריכוזי מדי וטכנולוגי מדי ו-7 חברות ענק והוא מאוד יקר וזה לא סוד.
"אני חושב אגב שהוא יאכזב קדימה ויש נטייה להתכנסות ממוצע היסטורי אם המדד עשה מעל 10 ומשהו נטו בממוצע רב שנתי ב- 5-10 שנים האחרונות הוא עשה הרבה יותר מזה, כנראה שבעשור הקרוב לא נראה את התשואות האלה חוזרות, אבל בכללי זה לא בממדים שצריכים לטעמי עדיין להדאיג רגולטורים וכל עוד זה בחלק מהחיסכון זה גם לא נורא", אמר סטפק.
"המכפילים שם מאוד גבוהים"
שוק המניות הישראלי הפך לאטרקטיבי יותר עבור משקיעים, בין היתר, בשל תמחור נמוך של מניות רבות בהשוואה למקבילותיהן בעולם. לאחר הירידות החדות ב-2023 עקב המלחמה (כגון ירידה של 7% ב-iShares MSCI Israel ETF), חלק מהמשקיעים עשויים לראות הזדמנויות קנייה בשוק הישראלי, במיוחד אם הם מאמינים בהתאוששות כלכלית לאחר המלחמה.
יוסי לוי, מור השקעות, אמר: "אין ספק שהמכפילים שם מאוד גבוהים וגם בהשוואה לתשואת האג"חים שם ל- 10 שנים הוא בהחלט גבוה ושם המצב מסוכן. בארץ עם כל העליות, התשואות שלנו לעומת המכפילים החברות פה עדיין נמוכים ואני חושב שבהחלט יש פה עוד אוויר קדימה. צריך לזכור שעדיין יש הרבה עננה על השוק המקומי והזרים עוד לא חזרו והממשלה יש את העניין של הפיכה משטרית או לא, אולי המלחמה חוזרת או לא. תארו לכם שפתאום איכשהו נגיע להסכם עם עזה ואנחנו עם טראמפ לצידנו והכלכלה פה גם ככה חזקה, אנחנו יכולים לראות עוד קפיצה נוספת בשוק המקומי. באמת המכפילים פה עדיין זולים, הבנקים פה מאוד זולים עם כל העלייה שהם עלו. אני חושב שאין ספק שהבורסה פה עוד יש לה דרך ללכת".
בנוסף, מגמת התחזקות השקל בחודשים האחרונים מפחיתה את הסיכון המטבעי עבור משקיעים מקומיים, דבר שמגביר את האטרקטיביות של ההשקעה בישראל על פני ארה"ב. במקביל, המשקיעים מתחילים לחוש שהשוק האמריקאי, ובעיקר מדדי ה-S&P 500 והנאסד"ק, הפכו ליקרים מדי.
גילעד אלטשולר, אמר: "אנחנו יושבים פה חבורה של 4 מנהלי השקעות, בעצם 5, ואף אחד מאיתנו לא קנה טסלה כשהוא היה כזה קטן, אף אחד מאיתנו לא קנה אנבידיה שהייתה כזאת קטנה, אף אחד מאיתנו לא קנה אפל כשהיה בפשיטת רגל ואף אחד מאיתנו לא קנה גוגל, כי הראש שלנו בתור ותיקים מסתכל מכפיל רווח, הון עצמי, צמיחה. אם ברק היה שואל אותי לפני 8, 9, 6 שנים הייתה אותה תשובה: המכפילים שם לא מעניינים, כי אמזון שלא מרוויחה כסף מה הוא מעניין לעומת בנקים, ביטוח, נדל"ן? פנסיה זה לא לשנה אחת פנסיה זה ל- 30 שנה ול- 40 ו- 50 שנה, מסתכלים על ה- 30 שנים האחרונות, ת"א צריך לעשות פי 3 כדי להגיע למה שעשה נאסד"ק או S&P 500.
גילעד אלטשולר בפאנל ועידת שוק ההון לחיסכון ארוך טווח; צילום: מורג ביטן
"בישראל הבעיה שיש הרבה חברות טכנולוגיות מובילות אבל כולן נסחרות מעבר לים. השאלה אם עתיד העולם זה נדל"ן, ביטוח, גז ובנקים, או העתיד של העולם זה בהמצאה הבאה שתהיה. שלא יודעים מה תהיה. אז לכל אחד הפתרונות. אני חושב שבגדול בכל זאת נחכה ונראה בכל זאת יבואו דברים חדשים כמו שבא הסמארטפון ושינה את חיינו וכמו שהגיע הענן וכמו שהגיע ה- AI גם יבוא הדבר הבא שאנחנו לא יודעים מהו אבל הוא פתאום יהיה מפלצת של טריליונים.
"אז אם מסתכלים על ציפיות האינפלציה גם בישראל וגם בארה"ב ל- 10 שנים, רואים שהשוק חושב שהם יהיו בשליטה וזה משהו באזור 2.4% לשנה. לכן, אני מאמין שהריבית הגבוהה עושה את שלה וגם צעדים נוספים שנעשים, והאינפלציה תתכנס חזרה לכיוון ה- 2.5% בממוצע שנתי. מה שאומר שהריביות הארוכות סביר מאוד להניח שירדו, גם הקצרות וגם הארוכות, ריבית ריאלית 2, 2 ורבע, 2.5 אחוז, למה צריכים את זה בכלכלה לשם מה לאורך זמן? אולי צריך את זה מאוד נקודתי כשיש אינפלציה גבוהה, אבל היא תרד. פה נקודתית היה עניין עם המלחמה, תובלה יותר יקרה לישראל ומחירי טיסות עלו בגדול ומחירי פירות וירקות שעלו בגדול, כל זה ירד בחזרה. הכיוון פשוט", אמר אלטשולר.