ענף ההייטק בישראל מהווה מנוע צמיחה משמעותי למשק, אך גם נושא בנטל מס כבד, כך עולה ממסמך ניתוח כלכלי עדכני שבוחן את תרומתו הפיסקלית של הענף למדינה. הדוח מתמקד במיסוי של שכירים, רווחי הון, מס חברות ותרומתו הכוללת של הענף להכנסות המדינה.
למרות שעובדי ההייטק מהווים כ-8% בלבד מכלל השכירים במשק, הם אחראים על 35% מהכנסות המדינה ממס הכנסה על שכירים. נתון זה נובע ממשכורותיהם הגבוהות, המביאות אותם לרמות מס פרוגרסיביות גבוהות יותר.
תשלומי מס הכנסה משכר של עובדי הייטק ב-2021 היו 23.8 מיליארד שקל, שהיוו 35% מסך גביית המס משכירים באותה שנה. תשלומי ביטוח לאומי מעובדי ההייטק לתקופה היו 14 מיליארד שקל, או 21% מסך הגבייה באותה שנה. הכנסות ממיסוי רווחי הון של שכירים (אופציות ומניות לעובדים) הסתכמו בזמנו ב-5.3 מיליארד שקל.
בסך הכול, בשנת 2021, עמדו הכנסות המדינה ממיסוי ישיר על ההייטק (שכירים וחברות) על כ-50 מיליארד שקל, שהם כ-10% מסך הכנסות המדינה הכוללות ממסים.
מיסוי מס החברות: פער בין הכנסות ורווחיות
בעוד שבשנת 2021 חברות ההייטק היוו כ-3% בלבד מהחברות העסקיות במשק, הן אחראיות ל-15% ממחזור המכירות במשק (כ-329 מיליארד שקל) ול-21% מהרווחיות הכוללת של המגזר העסקי.
למרות זאת, חלקן בתשלומי מס החברות נמוך יחסית, כיוון שרבות מהן נהנות מהקלות מס במסגרת חוק עידוד השקעות הון.
נתונים עיקריים על מס החברות: מס חברות ששילמו חברות ההייטק: 6.7 מיליארד שקל (12% בלבד מסך מס החברות). שיעור מס החברות הממוצע לחברת הייטק: כ-12%, לעומת 23% במגזרים אחרים. הפער נובע מהשקעות מאסיביות בשלבי הצמיחה של חברות סטארט-אפ ומהקלות מס שניתנות לחברות עם מרכזי פיתוח בישראל.
רווחי הון לעובדים: תשלומי מס בהיקפים עצומים
מודל התגמול הנפוץ בענף כולל הענקת אופציות ומניות לעובדים, שהופכות לרווחים ממומשים בעת מכירה. מבדיקת האוצר עולה כי בשנת 2021, שהייתה שנת שיא בהנפקות ומיזוגים, הסתכמו ההכנסות ממיסוי רווחי הון של שכירים בענף בכ-5.3 מיליארד שקל, יותר מפי שניים מאשר בשנים קודמות.
פירוט תשלומי רווחי הון ב-2021: 59% מהעובדים שמשכו רווחי הון קיבלו עד 100 אלף שקל; 9% בלבד משכו למעלה ממיליון שקל; הממוצע למשיכת רווחי הון לעובד ב-2021: 770 אלף שקל, עם שיעור מס של 25%.
עם זאת, הכנסות אלו לא צפויות להישאר יציבות, מאחר שהן תלויות בפעילות ההנפקות והמיזוגים, שעלולה להשתנות משנה לשנה.
השפעת החברות הרב-לאומיות על המיסוי
רבע מעובדי ההייטק בישראל מועסקים בחברות רב-לאומיות, אך הם אחראים על כ-36% מסך המס שמשלמים עובדי הענף. חברות אלה גם משלמות שליש ממס החברות שנגבה מסקטור ההייטק.
תרומת חברות רב-לאומיות למיסוי
מועסקים בחברות רב-לאומיות: 25% מעובדי ההייטק. תשלומי מס הכנסה משכר על ידי עובדים אלו: 8.5 מיליארד שקל (36% מהגבייה מהשכירים בענף). מס חברות ששילמו חברות רב-לאומיות: 2.5 מיליארד שקל (37% מהגבייה מענף ההייטק). חברות אלו משלמות שכר ממוצע גבוה יותר, ולכן העובד הממוצע בחברת הייטק רב-לאומית שילם כ-9,850 שקל מס הכנסה בחודש, לעומת 5,976 שקל בחברה מקומית.
לסיכום, ההייטק הישראלי לא רק מניע את הכלכלה קדימה אלא גם מהווה מקור הכנסות מרכזי לקופת המדינה. עם זאת, בעוד שעובדי הענף משלמים מסים גבוהים, חברות רבות נהנות מהקלות מס שמקטינות את שיעור המס האפקטיבי שהן משלמות. השאלה שנותרת פתוחה היא האם מדינת ישראל תמשיך במדיניות המיסוי הנוכחית, או שתידרש לשנותה כדי להגביר את גביית המס מהחברות עצמן, ולא רק מהעובדים.