נתוני האינפלציה בארה"ב לחודש ינואר הצביעו על עלייה של 0.5% במדד הכללי (CPI), מעל לתחזיות השוק לעלייה צנועה יותר של 0.3%, ואחרי עלייה של 0.4% בחודש הקודם.
בכך, קצב האינפלציה השנתי בארה"ב עלה ל-3% לעומת 2.9% בחודש שעבר, ומעל ליעד האינפלציה של 2% (גמיש) של הפד.
מדד הליבה עלה גם הוא מעבר לצפי. מדד הליבה, שהוא המדד בנטרול אנרגיה ומזון, עלה ב-0.4% לעומת ציפיות השוק לעלייה צנועה יותר של 0.3%, ולאחר עלייה של 0.2% בחודש שעבר. בכך, קצב האינפלציה השנתי של מדד הליבה עלה ל-3.3% לעומת הצפי לירידה ל-3.1%, ולעומת נתון של 3.2% בחודש שעבר.
החוזים העתידיים על המדדים המובילים יורדים בכ-0.9%, והחוזים על הראסל יורדים בכ-2%.
סנונית ראשונית להשפעות מלחמה הסחר
עוד לפני פרסום הנתונים יו"ר הפד אמר היום בעדותו בפני הקונגרס כי אין מה למהר עם המשך הורדת הריבית, וזאת לאחר שבהודעה האחרונה הפד הותיר את הריבית ללא שינוי.
מנגד, טראמפ אמר היום כי הריבית בארה"ב צריכה להיות ברמה נמוכה יותר. זהו מסר שונה מזה שהשמיע טראמפ בשבועות האחרונים כשאמר שפאוול עשה נכון שהותיר את הריבית בהודעה האחרונה ללא שינוי.
"הרכיבים הדלקיים ראויים לאזכור הפעם, עם תוספת של 1.8% בבנזין", אמר יוני פנינג, הכלכלן הראשי של בנק מזרחי טפחות. "לתפיסתנו יש פה סנונית ראשונית להשפעות מלחמה הסחר, כאשר הסנקציות שהוטלו במהלך החודש על רוסיה הביאו לזינוק במחירי הנפט העולמיים, משם למחירי הדלק בתחנה, ואז למדד.
"כנ"ל, ניתן לאתר מחירי שירותים עם תרומה משמעותית גם בנתון היום, דיור כדוגמה בולטת, עם עלייה של 0.4% - שיא של שלושה חודשים. אבל גם "שירותי תחבורה" עם זינוק חריג של 1.8%. הרבה מזה ביטוח הרכב, על רקע עליית מחירי המכוניות המשומשות. ספציפית מחירן של אלה רשמו תוספת חריגה של 2.2%.
"ובניגוד למקרים הקודמים, פה אנחנו נוטים לייחס את העלייה במידה מסוימת גם להוצאות הממשל הקודם, אשר עלו לקראת הבחירות, והביאו לפעילות קמעונאית מוגברת. במבט קדימה, בממשל הנוכחי, צמצום העובדים הבלתי מתועדים במדינה צפוי להשפיע לרעה על צד ההיצע במוקדם או במאוחר, גם בשוק הזה. ולמותר לציין שהמכסים שהושמו והמתוכננים על ידי הממשל הנוכחי הם בעלי פוטנציאל משמעותי ביותר לעלייה באינפלציה, לפחות ברבעון הקרוב.
"בשנים האחרונות, ראינו גם הרבה גורמים גלובליים משפיעים על נתוני אינפלציה בעולם, וגם בארה"ב. מגבלות בצד ההיצע ביציאה מהקורונה, ובפרט בשרשראות האספקה, מלחמת רוסיה אוקראינה, השפעת משבר האקלים. אבל כמו שזה נראה היום, ניכר כי לממשלה האמריקאית דווקא, הקודמת או הנוכחית, יש נגיעה רוחבית משהו בגורמי האינפלציה שראינו בנתונים. התהליך האינפלציוני הזה, נוסיף, נמשך למרות בנק מרכזי שממשיך לממש מדיניות ניצית מאוד, וכבר שנתיים ומשהו אפשר להגיד חריגה בראייה היסטורית.
"צמצום ההוצאות הממשלתיות, אם וכאשר יגיעו למאסה קריטית, מסתמן בתור התרופה המיוחלת. ועדיין, דיי ברור שגם במידה ונגיע לאותה המאסה, יקח לתרופה הזו זמן להשפיע. לפי שווקי הריביות, סדר גודל של עוד ארבעה חודשים עד שנראה הורדת ריבית נוספת. ובכל מקרה, ציפיות בסדר גודל של 0.4% של הורדת בשנה הקובה. להערכתנו, יותר מתרחיש האמצע, יש פה אמונה שאו שנשהה עוד זמן מה במצב הנוכחי, או שנחזור לנוע אל עבר נורמת טרום הקורונה", אמר פנינג.
מדד המחירים לצרכן בארה"ב עולה ב-0.5%, גבוה משמעותית מהציפיות
הרכיבים הדלקיים ראויים לאזכור הפעם, עם תוספת של 1.8% בבנזין. לתפיסתנו יש פה סנונית ראשונית להשפעות מלחמה הסחר, כאשר הסנקציות שהוטלו במהלך החודש על רוסיה הביאו לזינוק במחירי הנפט העולמיים, משם למחירי הדלק בתחנה, ואז למדד. כנ"ל, ניתן לאתר מחירי שירותים עם תרומה משמעותית גם בנתון היום, דיור כדוגמה בולטת, עם עלייה של 0.4% - שיא של שלושה חודשים. אבל גם "שירותי תחבורה" עם זינוק חריג של 1.8%. הרבה מזה ביטוח הרכב, על רקע עליית מחירי המכוניות המשומשות. ספציפית מחירן של אלה רשמו תוספת חריגה של 2.2%. ובניגוד למקרים הקודמים, פה אנחנו נוטים לייחס את העלייה במידה מסוימת גם להוצאות הממשל הקודם, אשר עלו לקראת הבחירות, והביאו לפעילות קמעונאית מוגברת. במבט קדימה, בממשל הנוכחי, צמצום העובדים הבלתי מתועדים במדינה צפוי להשפיע לרעה על צד ההיצע במוקדם או במאוחר, גם בשוק הזה. ולמותר לציין שהמכסים שהושמו והמתוכננים על ידי הממשל הנוכחי הם בעלי פוטנציאל משמעותי ביותר לעלייה באינפלציה, לפחות ברבעון הקרוב.
בשנים האחרונות, ראינו גם הרבה גורמים גלובליים משפיעים על נתוני אינפלציה בעולם, וגם בארה"ב. מגבלות בצד ההיצע ביציאה מהקורונה, ובפרט בשרשראות האספקה, מלחמת רוסיה אוקראינה, השפעת משבר האקלים. אבל כמו שזה נראה היום, ניכר כי לממשלה האמריקאית דווקא, הקודמת או הנוכחית, יש נגיעה רוחבית משהו בגורמי האינפלציה שראינו בנתונים. התהליך האינפלציוני הזה, נוסיף, נמשך למרות בנק מרכזי שממשיך לממש מדיניות ניצית מאוד, וכבר שנתיים ומשהו אפשר להגיד חריגה בראייה היסטורית.
צמצום ההוצאות הממשלתיות, אם וכאשר יגיעו למאסה קריטית, מסתמן בתור התרופה המיוחלת. ועדיין, דיי ברור שגם במידה ונגיע לאותה המאסה, יקח לתרופה הזו זמן להשפיע. לפי שווקי הריביות, סדר גודל של עוד ארבעה חודשים עד שנראה הורדת ריבית נוספת. ובכל מקרה, ציפיות בסדר גודל של 0.4% של הורדת בשנה הקובה. להערכתנו, יותר מתרחיש האמצע, יש פה אמונה שאו שנשהה עוד זמן מה במצב הנוכחי, או שנחזור לנוע אל עבר נורמת טרום הקורונה.