מלחמת חרבות ברזל שהחלה עם התקפת החמאס על יישובי עוטף עזה ב-7.10.23, התדרדרה במהירות למערכה רב זירתית, כשהאווירה הכללית בקרב הציבור הייתה של חשש גדול מפני התדרדרות בזירה הצפונית שתביא למטר טילים על ישראל, מכל הזירות. בנוסף, הייתה הערכה כי תתכן פגיעה בתשתיות (מים, חשמל, גז).
בחודשים הראשונים של השנה בוצעה לחימה עצימה ברצועת עזה וסיכולים ממוקדים נגד בכירים בחמאס וכח רדואן בביירות. אולם, החל מיולי 2024, החלה ישראל לנקוט גישה אקטיבית להתמודדות עם הלחימה בצפון וליזום פעולות צבאיות מול לבנון, איראן ותימן, במסגרת זאת חוסל איסמעיל הנייה ראש הלשכה המדינית של החמאס בטהרן (31.07.24), בספטמבר נפגעו רבים מאנשי החיזבאללה ב"מתקפת הביפרים"; חוסל מפקד החיזבאללה חסן נסראללה; ישראל תקפה בתימן ונכנסה קרקעית ללבנון. ב-26 באוקטובר, תקפה ישראל לראשונה באופן משמעותי באיראן.
הגישה האקטיבית של ישראל והפעולות היזומות במסגרת הלחימה בזירות השונות, חיזקו את אמון האזרחים ואת תחושת הביטחון והחל ממועד זה, ניתן להבחין בשינוי חיובי בשוק המקומי. מתחילת השנה ועד סוף יולי, המסחר בתל אביב התאפיין בתשואות חסר אל מול המדדים המרכזיים בשוק האמריקאי ובתשואות דומות למדדים המרכזיים בבורסות האירופאיות: מדד ת"א-35 עלה בכ-7.9%, מדד ת"א-90 עלה בכ-1.8% ומדד ת"א-125 עלה בכ-5.9%, זאת לעומת מדדS&P 500 בארה"ב שעלה בכ-15.8%, ובדומה למדד EURO STOXX 600 באירופה שעלה בכ-8.2%.
מתחילת אוגוסט, נראה שהשוק העריך שההתנקשות בהנייה והאירועים שאחריה החזירו את תחושת השליטה של ישראל במלחמה הרב זירתית שנכפתה עליה. ואכן ממועד זה מדד ת"א 125 עלה ב-20.1%, משמעותית יותר ממדד ה-S&P 500 שעלה ב-6.2%. בסך הכל מדד ת"א 125 עלה בשיעור של 27.2% בשנת 2024 בהשוואה לעליה בשיעור של 23% במדד ה-S&P 500.
שוק המניות בשיא
בסיכום שנת 2024, מדד ת"א-35 ומדד ת"א 90 עלו בשיעור של 26.75% ו-30.05% בהתאמה.
המדדים שבלטו: מדד ת"א-ביטוח מעל 62%
מדד ת"א-רשתות שיווק הכולל את קמעונאיות המזון ואת חברות האופנה עלה השנה בשיעור חד של 58.6%. אין ספק שזאת הייתה שנת רשתות השיווק. עם ישראל ישב בבית ואת הכסף שהתפנה לו מירידה משמעותית בנסיעות לחו"ל הוציא על צריכה מקומית. מצב הרוח הלאומי הביא לירידה בביקור במסעדות וכפועל יוצא העלה את צריכת המזון בסופרמרקטים. יתר על כן רשתות שיווק המזון העלו מחירים באופן שפיצה אותן על התייקרויות מהספקים ואף יותר מזה. בכל רשתות שיווק המזון נרשמה עלייה במכירות ושיפור משמעותי בשיעור הרווח הגולמי. שיפור שהתגלגל עד השורה התחתונה.
רשתות האופנה נהנו מכך שהייתה ירידה חדה בטיסות לחו"ל, כאשר בזמני שגרה, קיים מרכיב רכש משמעותי של רכישת ביגוד בחו"ל. בנוסף גם הזמנות מאתרי אינטרנט של חברות אופנה בחו"ל נפגעו בשל הקושי לשנע סחורה לישראל בשל מצב המלחמה. על כן גדלה הרכישה בארץ. גם בתחום זה החברות העלו מחירים ונהנו מתוצאות משופרות.
מדד ת"א-ביטוח עלה השנה במעל -62%. מרבית המאזן של חברות הביטוח סחיר, ועלייה בשווקים משתרשת לרווח. נציין כי מדד זה עלה בשיעור של כ-129% ב-5 שנים.
מדד ת"א-בנקים 5 עלה השנה ב-37.9% ובחמש השנים האחרונות עלה בשיעור של כ-95.7%. אז מה הסוד של מדד הבנקים? התשובה מאוד פשוטה - מדד הבנקים מייצר ב-4 השנים האחרונות תשואה להון בין 14.0% לבין 16.5% לשנה. מכפיל ההון של מדד הבנקים עומד היום על 1.09 ובארבעת השנים האחרונות בטווח של 0.87-1.12.
מדד ת"א-בנייה - עלה השנה ב-43.4%. בחמש השנים האחרונות עלה המדד בשיעור של כ-102.8%. הסיפור של מדד הבניה הוא המחסור הקבוע בדירות למגורים. אוכלוסיית המדינה גדלה באופן כזה שהתחלות הבנייה לא מצליחות לספק את הביקוש. התוצאה באה לידי ביטוי בעליית מחירים מתמשכת במחירי הדירות.
ברוב המקרים חברות הבניה שרכשו קרקעות מרוויחות עליהן בעת המכירה. בתחילת השנה היה קיפאון בעסקאות למכירת דירות ואפילו ירידה קלה. בהמשך נפתח הפקק והייתה עלייה בהיקף העסקאות ובמחירי הדירות.
מדדי ת"א טכנולוגיה, ת"א גלובל בלוטק ות"א דואליות עלו השנה בשיעור של 10.3%, 15.4% ו-6.6%, בהתאמה.
מדד ת"א-מניב ישראל רשם תשואה שלילית עד ההתנקשות בשל לחץ על מחירי המשרדים שנבע מאי ודאות כלכלית וביטחונית. עם זאת, מאז ההתנקשות ועד סוף השנה, חזר הסנטימנט החיובי לשוק ויחד איתו ההערכה כי הביקוש למשרדים ישתפר עם ההתאוששות בפעילות הכלכלית, המדד רשם עליה נאה, כך שבסיכום השנה נרשמה תשואה של 21.3%.
הציבור הישראלי מכר מניות בהיקף של כ-2.3 מיליארד שקל מינואר ועד ספטמבר. בחודשים אוקטובר – דצמבר עברו המשקיעים הישראלים לרכישות בהיקף של כ- 3.5 מיליארד שקל, כך שבסיכום השנה רכשו מניות בהיקף של כ-1.2 מיליארד שקל נטו.
משקיעי חוץ מכרו בחודשים ינואר עד יוני מניות בהיקף של כ- 5.3 מיליארד שקל. בחודשים יולי עד דצמבר רכשו מניות בהיקף של כ-3.7 מיליארד שקל, כך שבסיכום השנה מכרו מניות בהיקף של כ-1.6 מיליארד שקל.
המשקיעים המוסדיים לטווח ארוך רכשו מניות בארץ בחודשים ינואר עד ספטמבר בהיקף של כ- 4.25 מיליארד שקל. בחודשים אוקטובר – דצמבר מכרו מניות בארץ בהיקף של כ-3.75 מיליארד שקל. בסך הכול רכשו המוסדיים לטווח ארוך בישראל מניות בהיקף של כ- 0.5 מיליארד שקל.
הגיוסים - מעט מתחת לשנה שעברה
הגיוסים בשוק המניות בתל אביב הסתכמו בכ-8.2 מיליארד שקל - נמוך במעט מהגיוס בשנה הקודמת, מתוכם כ-3.6 מיליארד שקל גויסו ב-36 הנפקות לציבור וב- 17 הנפקות זכויות, וכ-3.5 מיליארד שקל גויסו ב-112 הקצאות פרטיות.
בין המנפיקות חמש חברות חדשות שגייסו סכום מצרפי בסך כ-832 מיליון שקל, מתוכן 3 חברות נדל"ן:
חברת הבנייה עמרם אברהם, שאיגרות החוב שלה נסחרות בבורסה, גייסה כ-313 מיליון שקל, לפי שווי חברה של כ-1,562 מיליון שקל לאחר ההנפקה. החברה עוסקת בנדל"ן יזמי למגורים ובנדל"ן מניב בישראל.
חברת הבנייה אפי קפיטל נדל"ן, שאיגרות החוב שלה נסחרות בבורסה, גייסה כ-92 מיליון שקל, לפי שווי חברה של כ-439 מיליון שקל לאחר ההנפקה.
חברת הבנייה לוזון רונסון – גייסה 312 מיליון שקל לפי שווי חברה של 1,230 מיליון שקל, לאחר ההנפקה. החברה עוסקת בייזום, פיתוח, הקמה, שיווק ומכירה של נדל"ן למגורים בפולין ובישראל.
חברת השירותים הפיננסים מיטב טרייד גייסה כ-53 מיליון שקל בהנפקה של מניות וכתבי אופציה, לפי שווי חברה של כ-219 מיליון שקל לאחר ההנפקה. החברה עוסקת במתן שירותי מסחר וביצוע בניירות ערך בארץ ובחו"ל.
חברת הטכנולוגיה הביטחונית טיאסג’י - גייסה כ-62 מיליון שקל, לפי שווי חברה של כ-434 מיליון שקל לאחר ההנפקה. החברה עוסקת בפיתוח ומכירת מערכות טכנולוגיות מבוססות תוכנה לצד מכירת שירותים נלווים ללקוחות ביטחוניים ואזרחיים.
סה"כ הצטרפו השנה לבורסה 14 חברות חדשות, מתוכן 5 חברות גייסו הון.
שתי חברות נרשמו ברישום כפול למסחר מקביל בבורסה בתל אביב: ארבה רובוטיקס - חברה הפועלת בתחום התחבורה החכמה ומניותיה נסחרות ב-NASDAQ רשמה את מניותיה בסוף מאי, ובתחילת יוני ביצעה הנפקה ראשונה בת"א, במסגרת זו גייסה כ-113 מיליון שקל בהנפקה של אג"ח להמרה צמוד דולר.
חברת סטורברי פילדס אינק - חברה אמריקנית העוסקת ברכישה, ניהול והשכרה של נכסים מניבים המשמשים כמוסדות רפואיים בארה"ב, שמניותיה נסחרות ב NYSE-ושוויה בתום יום המסחר הראשון בתל אביב היה כ-200 מיליון שקל.
חברה חדשה אחת, ישרס אחזקות התווספה בדרך של פיצול מחברה נסחרת: פעילות הנדל"ן המניב של חברת "ערד" פוצלה ע"י חלוקת מניות "ישרס אחזקות" כדיבידנד בעין לבעלי המניות של "ערד" ובוצע רישום של ישרס החזקות למסחר בבורסה. שווי השוק של החברה בתום יום המסחר הראשון היה כ -2.2 מיליארד שקל.
שש חברות הכניסו פעילות חדשה
חברת פנאקסיה ישראל, הוציאה את פעילות הקנאביס והתמזגה עם קבוצת ברק העוסקת בניהול השקעות בשוק ההון. שווי החברה הממוזגת בתום יום המסחר הראשון היה כ37- מיליון שקל.
חברת קנאשור התמזגה עם י.ב התחדשות עירונית העוסקת בהתחדשות עירונית. שווי החברה הממוזגת בתום יום המסחר הראשון היה כ-55 מיליון שקל.
חברת שלוש 3 דיאם התמזגה עם חברת סולרום אלקטרוניקה העוסקת בתחום האלקטרומכניקה לשימוש צבאי. שווי החברה הממוזגת בתום יום המסחר הראשון היה כ-133 מיליון שקל.
אינטרנט זהב השלימה מיזוג עם חברת קיודיסול העוסקת במחקר ופיתוח של פאנלים סולאריים להפקת מימן. שווי החברה הממוזגת בתום יום המסחר הראשון היה כ-88 מיליון שקל.
חברת קבסיר השלימה מיזוג עם חברת עלמא יסודות המשקיעה ומפתחת חברות תפעוליות ופרויקטים בתחומי התשתיות, התעשיה והאנרגיה. שווי החברה הממוזגת בתום יום המסחר הראשון היה 153 מיליון שקל.
חברת איי.אי.מערכות שיחה השלימה מיזוג עם חברת סולטרה העוסקת בייזום של פרויקטי אנרגיה מתחדשת באירופה. שווי החברה הממוזגת בתום יום המסחר הראשון היה 8.7 מיליון שקל.
מספר החברות בבורסה: כיום נסחרות בתל-אביב 533 חברות, ביניהן 49 חברות דואליות, לעומת 537 חברות שנסחרו בבורסה בסוף שנת 2023.
מאקרו
המסחר בשנת 2024, בשוקי ההון בעולם וגם בתל-אביב התנהל על רקע ההתמתנות האינפלציונית שאיפשרה לבנקים המרכזיים בארץ ובעולם להוריד ריבית. הפחתות ריבית אלו השפיעו על מגמות המסחר בשווקים השונים.
המשך הלחימה והשלכותיה הכלכליות, הביאו להורדת דירוג האשראי בישראל לראשונה בתולדותיה, ע"י שלוש הסוכנויות הבינלאומיות המדרגות אותה, לצד תחזית דירוג "שלילית".
שיעור האינפלציה המצטבר בשניים עשר החודשים האחרונים עומד על כ-3.4%. בתחילת השנה שיעור האינפלציה ירד מ-3% בתום שנת 2023, והגיע לכ2.5% בפברואר, אך בעקבות המשך הלחימה, המובילה לעלייה בהוצאות הביטחון ולגל התייקרויות במשק, שבה האינפלציה לעלות בהדרגה והגיעה עד ל-3.4% נכון למועד זה. בהתאם, עודכנה תחזית האינפלציה של בנק ישראל לשנת 2024 מ-3% ביולי, ל-3.8% באוקטובר. בשנת 2025 האינפלציה צפויה לעמוד על 2.8%.
שיעור הצמיחה (תוצר מקומי גולמי במחירים קבועים) - ברבעון הראשון של השנה נרשמה עליה בשיעור התמ"ג של כ-14.4%, בחישוב שנתי לעומת הרבעון הקודם, לאחר ירידה של 21.7% ברבעון הרביעי של שנת 2023. ברבעון השני של השנה נרשמה עליה בשיעור זניח של 0.3% בתוצר המקומי גולמי וירידה בשיעור של כ-0.8% בתמ"ג לנפש. התוצר המקומי הגולמי צמח ברבעון השלישי בשיעור של 3.8% בהשוואה לרבעון השני וירד בשיעור 1.0% בהשוואה לרבעון המקביל. התוצר לנפש עלה ברבעון השלישי בשיעור של 2.6% בחישוב שנתי. בהתאם לתחזית בנק ישראל התוצר צפוי לצמוח בשיעור של כ-0.5% בשנת 2024, ובשיעור של כ-3.8% בשנת 2025.
הגירעון התקציבי - בתום שנת 2023, שיעור הגירעון עמד על כ- .4.1% לאור הירידה בהכנסות הממשלה לצד עלייה בהוצאותיה, בעקבות המלחמה, המשיך לעלות במהלך שנת 2024 עד לכ-8.5% בספטמבר. ממועד זה התמתן לכ-7.7% תוצר בסוף נובמבר 2024. בהתאם לתחזית בנק ישראל: הגירעונות בתקציב הממשלה לשנת 2024 ו-2025 צפויים להסתכם ב-7.2% וב-4.9% תוצר, בהתאמה. החוב הציבורי צפוי לעלות לרמה של כ-68% תוצר ב-2024 ולכ-69% תוצר ב-2025.
מחירי הדיור - בשניים עשר החודשים האחרונים מחירי הדירות עלו בשיעור של 6.7%, נתון המספק רוח גבית למניות ענף הנדל"ן, מנגד סביבת הריבית הגבוהה הנמשכת זמן רב יותר מהצפוי, הלחצים האינפלציוניים והחשש מהאטה כלכלית העיבו על חברות הסקטור.
נמשך הגידול במספר עסקאות הנדל"ן: בחודשים יולי-ספטמבר 2024 נמכרו כ-24,350 דירות. עלייה של 31.3% מול התקופה המקבילה אשתקד.
שער הדולר – לאורך השנה הדולר נסחר בתנודתיות אל מול השקל ושערו הושפע ממספר גורמים ביניהם ההתפתחויות הבטחוניות והגיאופוליטיות, עליות השערים בארה"ב, תפיסת הסיכון של ישראל, תחזיות מאקרו ועוד. ביום 19.12.24, שערו עומד על 3.618 שקל לדולר, כמעט ללא שינוי לעומת שערו בתחילת השנה (3.624), אך ירידה בשיעור של כ-5% משערו הגבוה ביותר השנה שעמד ביום 6.8.24 על כ-3.843.
שיעור הבלתי מועסקים - ירד לאורך השנה ובנובמבר 2024 עמד על 2.8% בהשוואה ל-3.1% בדצמבר 2023. הביקוש לעובדים - עלה בכל המחוזות ברבעון השלישי של 2024 לרמה דומה למצב טרם המלחמה. במחוז הצפון העלייה בשיעור המשרות הפנויות מושפעת בעיקר מירידה בסך התעסוקה. לעומת זאת במחוזות האחרים סך התעסוקה הגיע ברבעון השלישי של שנת 2024 לרמה דומה למצב טרם המלחמה.