אם היו אומרים לכם שמדד המניות המוביל ת"א 125 יציג השנה תשואה גבוהה יותר מזה שרשם מדד S&P 500 האמריקאי, סביר להניח שקשה היה לכם להאמין. מלחמה? חוסר הוודאות? בשוק ההון תמיד רואים קדימה, ושם, על פי התשואות, הציפיות ליום שאחרי המלחמה גבוהות למדי.
נכון להיום מדד ת"א 125 הניב תשואה של כ-28.98% מתחילת השנה ובאותה תקופה מדד S&P 500 האמריקאי רשם תשואה של כ-26.63%, לפיכך, מדד ת"א 125 הציג ביצועים מעט טובים יותר ממדד S&P 500 במהלך שנת 2024.
וזה לא היה פשוט. בשבעת החודשים הראשונים של השנה, המדדים המקומיים הציגו תשואת חסר בהשוואה למדדי חו"ל - מדד ת"א 125 עלה בשיעור של 5.9%, לעומת עלייה בשיעור של 15.8% במדד ה-S&P 500.
אלא שמאז שהמלחמה עברה לצפון ביולי האחרון התמונה השתנתה והביטחון של המשקיעים חזר עם הנחישות להתמודד מול חיזבאללה, וגל החיסולים לצד מבצע הביפרים שינה את התמונה. מנתוני הבורסה עולה כי בחמשת החודשים האחרונים של השנה הציגו המדדים המקומיים תשואת יתר בהשוואה למדדי חו"ל - מדד ת"א 125 עלה בשיעור של 20.1% מול עלייה של 6.2% במדד ה-S&P 500. אגב, היו מדדים בשוק המקומי שעשו יותר, כמו ת"א-ביטוח עם תשואה של 62%, ת"א רשתות השיווק עם תשואה של 58.6%, בנייה של 43%, ת"א SME 60 עם תשואה של 41% ות"א 90 של 30%.
ובכל אופן, 2% העודפים הללו של ת"א 125 הספיקו לפוליטיקאים לקחת קרדיט, ואלו לא חסכו בפרגון עצמי והדהדו את הכותרות המפרגנות ברשת X:
על מה הפוליטיקאים לא ייקחו קרדיט
אלא שיש כמה נתונים שמהם קשה להתעלם, ועליהם בטח שאף אחד לא ישמח לקחת קרדיט. כמו למשל: הורדת דירוג האשראי בישראל לראשונה בתולדותיה על ידי שלוש הסוכנויות הבינלאומיות המדרגות אותה - מה שלפי הערכת אגף התקציבים באוצר יגדיל עד 2027 את הריבית על החוב בעוד 25 מיליארד שקל.
עוד נתונים: שיעור האינפלציה עומד על כ-3.4% - מחוץ לתחום היעד; הגרעון הגיע בספטמבר ל-8.4%, והתמתן מאז אך יחטיא את היעד של 6.6% (שעליו התערב שר האוצר סמוטריץ’ על בקבוק ויסקי).
על מה עוד לא נעים לקחת קרדיט? התוצר לנפש עלה ברבעון השלישי בשיעור של 2.6% בחישוב שנתי. בהינתן שהאינפלציה גבוהה מכך, מדובר בצמיחה שלילית ראלית לנפש. לא נתון שכדאי להתבשם בו. אה, ומחירי הדיור ב-12 החודשים האחרונים עלו בשיעור של 6.7% (שזה נחמד אם אתם בעלי בית, אבל לא זוג צעיר).
וכמובן איך אפשר לשכוח את הצד השני של המטבע - החשבון. מישהו צריך לשלם על כל זה, וזה יהיה הציבור שיישא בגזירות, כמובן.
הגזירות לשנת 2025
מע"מ: המע"מ יעלה מ-17% ל-18%, מה שיגרום להתייקרות כללית של מוצרים ושירותים.
מס בריאות וביטוח לאומי: תשלומי הביטוח הלאומי יעלו ב-0.8%, ומס הבריאות יעלה ב-0.15% הן לשכירים והן לעצמאים. לדוגמה, אדם המשתכר בשכר הממוצע במשק ישלם כ-19 שקלים נוספים לחודש עבור מס בריאות.
הקפאת מדרגות מס הכנסה: מדרגות מס ההכנסה לא יעודכנו בהתאם לאינפלציה, מה שיוביל לשחיקה בהכנסה הפנויה של העובדים.
חשמל: מחירי החשמל צפויים להתייקר בכ-3.8%, מה שיתבטא בתוספת של כ-11.5 שקלים לחשבון חודשי ממוצע של 380 שקל.
ארנונה: תעריפי הארנונה יעלו ב-5.3%. לדוגמה, על תשלום דו-חודשי של 1,000 שקלים, תתווסף עלות של 53 שקל.
מים: מחירי המים יעלו ב-3.4%, מה שיתבטא בתוספת של כ-5 שקלים למשק בית.
תחבורה ציבורית: תעריפי הנסיעה בתחבורה הציבורית יתייקרו בכ-2 שקלים לנסיעה.
רכבים חשמליים: מס הקנייה על רכבים חשמליים יעלה מ-35% ל-45%, ואגרת הרישוי תתייקר, מה שיוביל לעלייה בעלויות הבעלות על רכבים אלו.
מס היסף יעלה ב-2%: כיום מוטל כבר על בעלי הכנסות גבוהות מ-722 אלף שקלים בשנה מס יסף של 3%. מס זה יועלה ב-2% כך שבעלי המשכורות הגבוהות וההכנסות ההוניות יכניסו את היד עמוק יותר לכיס.
הפחתת ההטבה למשיכת כספים מהפנסיה: כיום פטורים ממס 52% הכספים הראשונים מסכום המשיכה. על פי מתווה שקבע האוצר, עוד לפני שנים, הפטור ממס היה אמור לעלות בינואר 2025 ל-67%. האוצר התכוון לדחות את כל ההעלאה בפטור, אך התגמש ובשבוע שעבר סוכם שהפטור יועלה רק ל-57%. המשמעות: מי שימשוך 100 אלף שקלים יהיה פטור ממס על 57,000 השקלים הראשונים ולא מ-67,000 השקלים הראשונים, למשל.
העלאת מיסי נדל"ן: מס הרכישה למשקיעים יוותר 8% ולא יופחת כמתוכנן ל-5%.
השפעה על ההכנסה הפנויה:
ההערכות מצביעות על כך שמשק בית ממוצע יישא בעלויות נוספות של בין 6,000 ל-12,000 שקלים בשנה, שהם כ-500 עד 1,000 שקלים לחודש, בעקבות הגזירות הכלכליות הללו.
אף אחד מה"אחראים" על התשואות בשוק המקומי לא ירשום לכם ברשת X בתאבון, אבל זה החשבון שממנו אי אפשר להתעלם (אלא אם אתה חבר בקואליציה).