תמונת המצב בענף הנדל"ן על רקע מלחמת חרבות ברזל לא מזהירה בלשון המעטה. אתרי הבנייה שותקו, פועלים פלסטינאים בסגר, ועולה חשש מצד בנק ישראל מעלייה ברמת הסיכון של רוכשי הדירות על רקע מבצעי המימון, עליית תשומות הבנייה ועוד. דן אנד ברדסטריט קיימה את פורום Duns 100 השנתי של בכירי ענף הנדל"ן בישראל, שעסק בשוק נוכח המצב, בהשתתפות מנכ"לי חברות הנדל"ן הבולטות במשק.
"מדברים הרבה, אבל עושים מעט מדי. המחסור בכוח אדם מורגש בכל הענף – פחות אצל הקבלנים הגדולים ויותר אצל הקבלנים הקטנים, אבל אין מי שנשאר חסין", אמר מיכה קליין, מנכ"ל אפריקה ישראל מגורים. "המשמעות היא הצטברות של עיכובים וקשיים, בעוד שהפתרונות שמגיעים הם חלקיים במקרה הטוב ולא קיימים במקרה הרווח. יש לטפל בכוח האדם ברשויות המקומיות והאזוריות כדי לייעל תהליכים ולצמצם את הפערים".
קליין מזהיר כי הזמן הוא משאב יקר מאוד. "כשמתעכבים בפרויקטים המשמעות הכספית היא אדירה, עלינו למצוא דרכים לייעול ולהאצת תהליכים בשטח, מתוך הבנה שכל עיכוב משפיע לא רק על הקבלנים אלא גם על הלקוחות והכלכלה כולה. תחום הדיור להשכרה כמעט ואינו מטופל בצורה מספקת. כולם יודעים שהמחירים ממשיכים לעלות, אבל הפתרונות אינם מגיעים לשטח. יש כאן פערים קריטיים שדורשים טיפול מיידי. למשל, אם נקצר את משך התקופה להשקעה בפרויקטים ל-15 או אפילו 10 שנים במקום 20 שנה, נוכל להפוך את ההשקעות בתחום לאטרקטיביות יותר עבור גופים מוסדיים. ככל שהתקופה מתקצרת, התשואה הופכת לאטרקטיבית יותר, וזה יוביל להגדלת היצע הדירות להשכרה."
רון אבידן, מנכ"ל אזורים, אמר: "מרבית הדברים שצריך לעשות נאמרים כל שנה מחדש, ולצערי הם לא משתנים. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו את הפריווילגיה לוותר לממשלה על אי-התערבות. ענף הנדל"ן הוא ענף עתיר רגולציה, שמחייב חיכוך מתמיד עם משרדי הממשלה השונים. הגיע הזמן להכיר בכך שמדובר במשבר לאומי שהולך ומחמיר והופך למשבר חברתי. יש למנות פרויקטור לנושא, כזה שיבין את היקף הבעיה ויקבל סמכויות על – מעל משרדי הממשלה. לא ניתן לאפשר למשרדי הממשלה, מסיבות פוליטיות או בירוקרטיות, לתקוע ולעכב תהליכים. מדובר במינוי שחייב להיות בכפיפות ישירה לראש הממשלה, מקצועי בתחום ועם אחריות וסמכות לקדם מהלכים דרסטיים ונחוצים. אם באמת מבינים את הצורך להוציא את הענף מהמשבר באופן דרסטי, יש לנקוט בצעדים דרסטיים. מינוי פונקציה מיוחדת עם סמכויות חזקות וכפיפות ישירה לראש הממשלה הוא אולי המפתח להתחלת שינוי אמיתי. בלי זה, נמשיך להתבוסס באותו המקום״.
עמי פליישר, משנה למנכ"ל קבוצת תדהר, אמר: "יש תחושת סינוור בענף מכך שמשרדי המכירות מלאים, אך בפועל מדובר ברכישת אופציות ולא במכירות אמיתיות. רוכשים רבים מהמרים על השוק עם חלק מהסכום הנדרש לדירה, בעוד היזמים סופגים את עליית המדד – תמריץ שאינו בר-קיימא. הריבית הגבוהה והמבצעים מכבידים על השוק, והיזמים נאלצים להעלות מחירים כדי לכסות עלויות. עם זאת, המחירים ממשיכים לעלות, אך יותר רוכשים מתקשים לעמוד בהחזרים. אם המצב לא ייבלם, ייתכן גל של דירות שייפלטו לשוק בעוד כמה שנים. בסוף המשבר, אנו צפויים לראות ביקושים גבוהים, גם בארץ וגם מחו"ל, שיחזירו את האופטימיות ויזניקו את המחירים. כיום, התחלות הבנייה נמוכות, במיוחד אצל יזמים קטנים ובינוניים, והחברות הגדולות מתמודדות עם עלויות תשומות גבוהות. עלינו להעז ולפתוח פרויקטים חדשים, כי תמיד יהיו קונים. המשבר ייג מר, ואנחנו חייבים להישאר אופטימיים".
עומר גוגנהיים, משנה למנכ"ל אשדר: "אי אפשר להתעלם מהעובדה שאנו נמצאים בשנה של מלחמה, וביחס לנסיבות, המצב בענף הנדל"ן נחשב טוב. כולם פה מחכים להתעורר בבוקר, לנשום לרווחה ולראות את סיום המלחמה. אני מקווה שבקרוב נזכה להפסקת הלחימה, ושעם שיפור מצב הרוח נחווה גם צמיחה כלכלית, חיזוק אמון המשקיעים בארץ ותהליכים חיוביים נוספים. נושא כוח האדם גם הוא משמעותי. אני מתפלל שנראה איזון, עם הגעת עובדים איכותיים מחו"ל, שלא נצטרך להסתמך אך ורק על שכנינו. יש לכך השפעה אדירה על עלויות הפרויקטים, על יעילות הבנייה ועל קידום הענף כולו."
דן פרנס, מנכ״ל קרסו נדל״ן: ״נראה כי גם בתקופת המלחמה ענף הנדל"ן שמר על יציבות יחסית, ואף התנהל באווירה של אופטימיות מסוימת. הביקושים בפרויקטים למגורים נותרו חזקים, ובמשרדי המכירות הפעילות המשיכה בקצב מעודד, כבר בנובמבר 2023 נרשמה התאוששות משמעותית, והמגמה נמשכה מאז - לכן, איני מזהה השפעה שלילית מובהקת של המלחמה על הענף. עם זאת, כשמדובר על אתגרי הענף לאורך השנים, אנחנו עדים לחזרה על אותן בעיות ולחוסר התקדמות. עשרות שנים אנו מדברים על הפתרונות, אך בפועל, הדברים לא קורים. ממשלות לדורותיהן לא העניקו את הטיפול הנדרש. למעשה, הפרויקטור האחרון שמונה לטפל במשבר היה השר כחלון. אחד הפתרונות החשובים שיצאו לדרך הוא מהלך הרישוי העצמי, ואני רואה בו הזדמנות אדירה. רישוי עצמי מאפשר לקצר משמעותית את הליכי הוצאת היתר בנייה לחצי שנה במקום שלוש שנים ולצמצם את התלות בעיריות. זהו מהלך שיכול לפשט גם תהליכים כמו הוצאת טופס 4, שעד כה היו מורכבים ואיטיים. אם הענף קיבל הזדמנות לייעול תהליכים, חובה לנצל אותה עד תום. מדובר במהלך שיכול לזרז באופן משמעותי את הבנייה ולתת מענה לביקושים, תוך הורדת העומס הבירוקרטי – וזהו צעד בכיוון הנכון״.
אבישי קימלדורף, משנה למנכ"ל שיכון ובינוי נדל"ן: ״החסם המרכזי כיום הוא היכולת להוציא לפועל פרויקטים ולהפוך קרקעות לדירות, הן בקרקעות מדינה והן בקרקעות שהושבחו. החסמים העיקריים נמצאים בממשקים שבין היזם לרשות המקומית ובין הרשות למדינה. יש שני אספקטים מרכזיים שדורשים טיפול: הראשון – תשתיות עירוניות, והשני – כלכלי. המדינה החלה להפעיל מענקי איזון בפריפריה החברתית והגיאוגרפית, אבל התהליך הזה עדיין מוגבל ומקרטע, על אף הפוטנציאל שלו להציל פרויקטים רבים. אני חושב שצריך לראות בשנת 2025 את שנת ההוצאה לפועל – שנה שבה סוף סוף נפתור את המכשולים שמנעו את התקדמותם של פרויקטים תקועים מזה זמן רב."
שלום שי, יו"ר ובעלים דונה חברה לבנייה:ֿ "סיום המלחמה עשוי להוביל להתייצבות בכוח האדם בענף, ואני מקווה שהעובדים הפלסטינים יחזרו לעבודה. למרות שקיימים תחליפים, ישנה סוגיה משמעותית של תמחור. כוח העבודה הפלסטיני נחשב עדיף מבחינת עלות ותפוקה בהשוואה לאלטרנטיבות."