קרן העושר הנורווגית, הקרן הגדולה בעולם, מכרה את כל מניותיה בחברת בזק הישראלית בטענה כי חברת התקושרת מספקת שירותי טלקום "להתנחלויות הישראליות בגדה המערבית הכבושה", כך מסרה אמש (ג’) הקרן.
ההחלטה למכור את האחזקה מגיעה לאחר שהמועצה לאתיקה של הקרן אימצה פרשנות חדשה וקשוחה יותר של תקני האתיקה לעסקים המסייעים לפעילותה של ישראל בשטחים. "בזק עוזרת להקל על התחזוקה והרחבתן של התנחלויות אלו, שאינן חוקיות לפי החוק הבינלאומי", כך לפי הקרן.
על העיוורון של קרן העושר אפשר ללמוד מהתגובה שלה עצמה למהלך, כאשר שם מציינים את טענת החברה כי היא מספקת שירותי טלקום לאזורים פלסטיניים בגדה המערבית, אך לדעתה של ועדת האתיקה זה לא גובר על העובדה שהיא מספקת שירותים גם להתנחלויות הישראליות. עולה שאלה האם לפני ההשקעה קרן העושר לא לקחה את הגורמים הללו בחשבון.
על רקע השלכות המלחמה והתמונות שמופצות בעולם על הנעשה בעזה, היחס לישראל הפך נוקשה בצל לחץ מדעת הקהל העולמית, וזה ניכר אצל חברות נוספות. כך למשל, חברת גניגר נאלצה לשנות את תמהיל הייצור כדי שלא ייראה כמו סחורה המיוצרת בישראל, אלא באיטליה, מה שגרר פגיעה בתוצאות החברה.
ובכל אופן, לא מדובר באבדה גדולה אלא למראית עין בעיקר, שכן קרן העושר החזיקה לפני שחיסלה את הפוזיציה ב-0.76% בלבד מבזק בשווי של 23.7 מיליון דולר נכון לסוף יוני, וזאת אחרי שחתכה את האחזקה מ-2.2% בתחילת השנה.
החשש הוא כי המהלך שגרר כותרות יעשה יחסי ציבור רעים לישראל, שגם ככה לא מספקת פייט נגדי לנעשה בתקשורת העולמית, ואף מספקת הרבה סיבות שלא להשקיע פה, כמו ערעור יציבות מוסדות השלטון ומערכת המשפט. בתנאי השקעות כמו אלו, העולם החופשי קורץ הרבה יותר למשקיעים.