שבוע המסחר בשוק המט"ח נפתח בסערה כתגובה לאירועי סוף השבוע והלילה, כאשר צה"ל תקף בביירות וביתר שטחי לבנון נכסים אסטרטגיים של חיזבאללה. הדולר מזנק ב-1.1% ונסחר ברמה של 3.777 שקלים. האירו עולה ב-0.87% ונסחר ברמה של 4.08 שקלים.
על רקע המלחמה והשפעתה על שוק המט"ח עולה שאלה מדוע שבנק ישראל לא ישתמש ביתרות הענק שצבר על מנת לסייע לשוק. יש כאלו שהרחיקו לכת וטוענים כי יש להשתמש ביתרות שהגיעו לשיא של 220 מיליארד דולר, על מנת לכסות את הגרעון שנוצר כתוצאה מהמלחמה.
התשובה לכך די פשוטה: Don’t.
אמנם בתחילת המלחמה בנק ישראל השתמש ביתרות בפעם השנייה מעולם (הפעם הראשונה היתה במשבר הקורונה). אלא שהסיבה לכך היתה ייצוב פיננסי של השוק, כאשר הבורסה פתחה את שעריה למרות טבח 7 באוקטובר ורשמה ירידות חדות. בנק ישראל היה שם כדי לספק נזילות, אבל השאלה אם להשתמש ביתרות לכיסוי הגרעון הוא לחיזוק השקל שונה לחלוטין.
לולא המלחמה השקל היה חזק יותר מכורך המבנה של המשק וקטר ההייטק שמכניס דולרים לשוק המקומי, אלא שהמלחמה מכבידה על השקל, בין היתר, בשל יציאתן של השקעות זרות, כמו גם גידור המוסדיים. כאשר השווקים מעבר לים עולים, אלו האחרונים נאלצים להתכסות ולמכור דולרים כדי לקזז חשיפה, ולהיפך.
היתרות משמשות לעת חירום, ולא כמו מלחמה מתמשכת אלא למצב קיצון, כמו למשל, כאשר המשק לא יוכל לייבא בעצמו מוצרים ושירותים חיוניים ויאלץ לרכוש סחורות בדולר כפי שארע בשנות ה-50. כדי למנוע הידרדרות נוספת בתרחישים הללו בנק ישראל יוכל לספק חלק מהמט"ח באמצאות היתרות. לחלופין, מקרה קיצון נוסף, אם הירידה במטבע תחריף, בנק ישראל יוכל למנוע את הפיחות ולמזער נזקים ולעשות את תפקידו העיקרי - שמירה על היציבות הפיננסית.
הממשלה תתפתה להשתמש ביתרות?
גרעון הממשלה המצטבר חורג מהיעדים שקבע האוצר, והגיע ל-8.5% בספטמבר. התוואי העולה מעלה תהיות באם היתרות צריכות לקחת חלק במאמץ לכסות ולו חלק מהגרעון שעולה בעיקר בצל הוצאות המלחמה, אבל לא רק.
בתור התחלה, היתרות לא ברשות הממשלה אלא בידי בנק ישראל. דבר שני, שימוש ביתרות על מנת לכסות גרעון דומה להדפסת כסף כדי לסגור את הגרעון, מה שלא יכול להימשך לאורך זמן (בעוד שהוצאות המלחמה כן), ומעבר לכך, המהלך יגרור אבדן אמון של המשקיעים, עלייה באינפלציה, ושחיקת האמון בבנק ישראל עצמו, שכיום וזוכה לאמון גבוה מצד השוק הבינלאומי, בניגוד למעמדה של הממשלה נוכח החריגה מהיעדים שהיא הציבה בעצמה, וראייה לכך הורדות הדירוג של החברות הבינלאומיות נושאות איתן אופק שלילי.