איגוד הבנקים פנה לשר האוצר בצלאל סמוטריץ’ לעמוד בהתחייבויות שהוסכמו ולהסיר את האפשרות של הטלת מיסוי מיוחד ונוסף על הבנקים.
באיגוד הבנקים כותבים: "הצעת משרד האוצר בתכנית הכלכלית לשנת 2025, להקמת צוות שיבחן הטלת מס מיוחד על פעילות הבנקים, היא הפרה גסה ובוטה של הסיכומים שהושגו אתך, פוגעים ביכולת לקיים עם הממשלה שיח אמין ושומטת את הקרקע תחת האפשרות להגיע להבנות והסכמות מאוזנות בעתיד. נבקש כי תעמוד בהתחייבותך, תסיר את הצעת ההחלטה ותוריד מסדר היום את האפשרות של הטלת מיסוי מיוחד ונוסף על פעילות הבנקים".
"הפרסה גסה ובוטה של הסיכומים - כחצי שנה לאחר שניתנו - מערערת את יציבות המסחר והכלכלה, פוגעת ביכולת לקיים עם הממשלה שיח אמין ושומטת את הקרקע תחת האפשרות להגיע עמה להבנות והסכמות מאוזנות בעתיד", כתבו באיגוד הבנקים.
הנה המכתב במלואו
1. "ביום 17.3.2024, כחלק מחוק התכנית המאזנת (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2024) התשפ"ד 2024, חוקק חוק תשלום מיוחד לשם השגת יעדי התקציב (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד-2024 (להלן: "החוק").
2.החוק קובע כי בנק שאינו בעל היקף פעילות קטן, ישלם לאוצר המדינה תשלום שנתי בסכום השווה ל-6% מהרווח שהפיק על פעילותו בישראל, לגבי התקופה שמיום 1.4.2024 ועד ליום 31.12.2025, וכי סך התשלום לא יעלה על סכום של 1.2 מיליארד ש"ח לגבי שנת 2024 ועל סכום של 1.3 מיליארד ש"ח לגבי שנת 2025. לצד זאת, הוקנתה לשר האוצר הסמכות לקצר את התקופה כך שהיא לא תחול בשנת 2025, בתנאים המפורטים בחוק. החוק נקבע כהוראת שעה.
3. הצעת החוק המקורית שהובאה לדיון בוועדת הכספים של הכנסת ביקשה להעלות באופן חריג את שיעור מס הריווח המוטל על הבנקים בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 והצווים מכוחו, בשיעור של 9% למשך שנתיים. מתוך הצעת חוק התוכנית המאזנת (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2024), התשפ"ד-2024.. הצעת החוק כיוונה לכאורה למיסוי רווחי יתר של הבנקים, אך היה ברור כי תכליתה היא תקציבית – להגדיל את הכנסות המדינה ממסים על מנת להתמודד עם הגרעון הצפוי ממלחמת חרבות ברזל, וזאת כצעד זמני בלבד.
4. הבנקים התנגדו נחרצות למהלך בשל סתירתו למדיניות הפיסקאלית בישראל, חריגותו בהשוואה בינלאומית ואי-החוקיות שהייתה בו בהיותו מפלה וסקטוריאלי. אף בנק ישראל התנגד לו, במיוחד בשל חשש מהגדלת הסיכון הרגולטורי, פגיעה ביציבות הפיננסית במשק, הרחקת משקיעים ופגיעה בציבור הרחב שמחזיק במניות הבנקים.
5. במהלך הדיונים בוועדת הכספים של הכנסת, הועלו חששות רבים נוספים מהשלכותיה של הצעת החוק המקורית. זאת בעיקר בשל ההתמקדות בבנקים באופן חריג (ולא בגופים אחרים בעלי רווחיות דומה), ההשלכות ארוכות הטווח על המערכת הבנקאית, הפגיעה האפשרית בסביבה העסקית, בתדמית הכלכלה הישראלית ובאמון של משקיעים זרים, אי הודאות בנוגע לתנאים הכלכליים במשק, התקדים הבעייתי שעלולה הייתה הצעת החוק המקורית ליצור והקשיים המשפטיים שבה.
6. נוכח החששות האמורים והפגמים המשפטיים שהיו בהצעת החוק המקורית, ולבקשת וועדת הכספים של הכנסת, התנהל שיח בין נציגי משרד האוצר לבין איגוד הבנקים. שיח זה הוביל לגיבוש נוסח מוסכם אשר אושר בוועדת הכספים ובמליאת הכנסת: סוכם כי כחלק מהצורך החיוני בהגדלת הכנסות המדינה, תחויב המערכת הבנקאית בתשלום חד-פעמי וזמני (למשך שנתיים בלבד), וכי בנוסף הבנקים יתרמו סכום של כ-100 מיליון ש"ח להקמת קרן סיוע עבור אוכלוסיות שנפגעו בשל המלחמה, וזאת במקום קידום צעדים של מיסוי רווחי הבנקים.
מהלך חד פעמי זה הפחית את אי-הוודאות באשר להשלכות המהלך על הבנקים ומנע תקדים מסוכן של מיסוי לצורך כיסוי גירעון בתקציב המדינה, דבר שעלול היה להוסיף על הפגיעה בתדמית הכלכלה הישראלית ולגרום לבריחה נוספת של משקיעים זרים. יובהר כי הבחירה במסלול של הסכמות חרף היותו של המס החד פעמי מפלה, ומושתת על רציונל שגוי, נבעה מהנסיבות והדחיפות למהלך שהוגדר חד-פעמי.
7. כבוד השר, בפגישתך עם ראשי המערכת הבנקאית ביום 15.2.24, כזכור לך היטב, הבסיס לכל המהלך היה ההתחייבות שלך באופן אישי בפני נציגי המערכת, כי מדובר במהלך חד-פעמי וכי לא יקודמו מהלכי מיסוי חריגים ונוספים על בנקים.
8. לאחר חקיקת החוק, הבנקים עמדו בהתחייבותם והקימו קרן שחילקה מענקים בהיקף של כ-100 מיליון שקלים לעצמאים שהם או בני זוגם שירתו במילואים בזמן המלחמה.
9. אלא שלתדהמתנו הרבה, כחצי שנה מאז חקיקת החוק, מתברר כי משרד האוצר שוקל להפר את ההסכמות שהושגו עימך ועם נציגי משרדך.
10. בטיוטת התכנית הכלכלית לשנת 2025 מוצע להקים צוות בין-משרדי שיבחן הטלת מס מיוחד על פעילות הבנקים בשנת 2026. מדובר בהתנערות בוטה מההסכמות שגובשו רק לפני חודשים מספר, בין נציגי הממשלה לבין נציגי המערכת הבנקאית, ולפיהן, כאמור, לא יוטל מס מיוחד על פעילות הבנקים בשנים הקרובות.
11. עצם קידום ההחלטה מהווה פגיעה קשה באמינות הממשלה וההסכמות שמגבשת הממשלה עם המגזר העסקי. ממשלה שאינה מכבדת את התחייבויותיה פוגעת בתדמיתה ומערערת את אמון הציבור והשווקים בה. שיח פתוח ואמין בין המגזר הפיננסי לבין המדינה הוא הכרחי וחיוני לצורך שמירה על מדיניות כלכלית יציבה ויעילה, המתחשבת בצרכי המשק והמערכת הפיננסית. יציבות ואמון הם תנאי הכרחי לכך.
12. קידום ההחלטה מעביר מסר שלילי לשווקים המקומיים והבינלאומיים בתקופה רגישה ממילא שבה ירד דירוג האשראי של ישראל ושל הבנקים והתחזיות לעתיד שליליות.
13. הפרה גסה ובוטה של הסיכומים – כחצי שנה לאחר שניתנו – מערערת את יציבות המסחר והכלכלה, פוגעת ביכולת לקיים עם הממשלה שיח אמין ושומטת את הקרקע תחת האפשרות להגיע עמה להבנות והסכמות מאוזנות בעתיד.
מבלי להיכנס לטיעונים המשפטיים בשלב זה, הגם שיש בהם טעם רב, הרי שלאור האמור, בשים לב להתחייבות המפורשת שנתת, וכדי למנוע פגיעה בוודאות העסקית וביציבות המערכת הבנקאית, נבקש כי תעמוד בהתחייבותך, תסיר את הצעת ההחלטה מטיוטת התוכנית הכלכלית ותוריד לאלתר מסדר היום הציבורי את האפשרות של הטלת מיסוי מיוחד ונוסף על פעילות הבנקים".