המסחר בתשפ"ד החל לאחר תשעה חודשים של מחאה נרחבת בעקבות הרפורמה המשפטית שהחלה בינואר 2023, כשבתום חגי תשרי (ב-7 באוקטובר 2023), פרצה מלחמת בדרום הארץ "חרבות ברזל" שהתרחבה במהרה גם לצפון. ברבעון האחרון של תשפ"ד חלה הסלמה בגזרה הצפונית ובעקבותיה הכוננות הבטחונית ברחבי הארץ הגיעה לשיא, כשבסוף השבוע האחרון חוסל מנהיג חיזבאללה חסן נסראללה, כאשר במקביל נמשכים המאמצים והקריאות להגיע להסכם החזרת החטופים.
בתחילת המלחמה, נרשמה תגובה חריפה בשוק: מדד הפחד זינק פי שניים, חלו ירידות שערים חדות במדדי הבורסה, תשואות איגרות החוב עלו, ושער הדולר עבר את רף ה-4 שקלים - הגבוה מאז יולי 2012. עם זאת, השוק בארץ הפגין חוסן והתאוששות מהירה, וכבר בסוף אוקטובר התחיל תיקון חד, כך ששנת 2023 נסגרה כאשר מדדי הדגל של הבורסה היו ברמה גבוהה יותר מרמתם ערב המלחמה, וכך גם לגבי שער הדולר.
במקביל, עם פרוץ המלחמה חברות הדירוג הבינלאומיות הכניסו את דירוג האשראי של ישראל לרשימת מעקב עם אופק שלילי, ובהמשך אף הורידו, לראשונה בהיסטוריה, את דירוג האשראי של ישראל ובסוף השבוע מודי’ס הנחיתה הורדת דירוג כפולה. הורדות הדירוג משקפות עלייה בתפיסת הסיכון של החוב הממשלתי, המתבטאת גם בעליית פרמיית הביטוח מפני חדלות פרעון של החוב.
בעקבות הלחימה והצורך להגדיל את ההוצאות הממשלתיות, הגירעון נסק לכ-8.3% בתשפ"ד, זאת לעומת כ-1.3% בשנה הקודמת, ולעומת יעד של 6.6% שנקבע ע"י משרד האוצר.
לאורך השנה, למרות ההשפעות של המצב הבטחוני והפוליטי, המדדים השיאו תשואות חיוביות אך בתשואות חסר אל מול השוק האמריקאי. בסיכום שנת תשפ"ד, מדדי ת"א 35 ות"א 90 מציגים עליות של כ-14%-9% בעוד מדדי ה-S&P500 והנאסד"ק האמריקאיים, מציגים בתקופה זו קפיצה של כ-30% כל אחד ומדדים בולטים אחרים בעולם מציגים גם הם עליות גבוהות משמעותית מהבורסה התל-אביבית, בהם באירופה ובמזרח. מדד ת"א-35 הגיע ב-29 בספטמבר 2024 לשיא כל הזמנים והשלים עלייה של כ-14.5% מהרמה בה היה ערב פרוץ המלחמה.
עליות שערים אפיינו את כל המדדים הענפיים, בראשם מדד ת"א-רשתות שיווק שעלה בכ-29%, מדד ת"א-בנייה שעלה בכ-23%, ומדדי ת"א-ביטוח ות"א בנקים-5 שעלו בכ-21% ובכ-19%, בהתאמה.
ברקע למסחר, בשנה העברית החולפת נהנו שוקי ההון בחו"ל, בהובלת הבורסות בארה"ב, ממגמה חיובית משמעותית במסגרתה בלטו במרבית הזמן ענקיות ההייטק וחברות השבבים, אצלן זיהו המשקיעים פוטנציאל צמיחה עתידי אדיר – נוכח ההתקדמות המהירה של יישומי בינה מלאכותית מתקדמת (Generative AI).
בזירת המאקרו בחו"ל, רגע לפני סיומה של תשפ"ד הפד האמריקאי הודיע על הורדת ריבית בשיעור של 0.5% לטווח של 4.75%-5%, אחרי שבחודשים האחרונים החלו כבר כמה בנקים מרכזיים בכלכלות מערביות אחרות לנקוט במהלכים דומים, כשבמבט קדימה הצפי הוא להורדות ריבית נוספות במהלך השנה הקרובה בארה"ב ובשווקים מרכזיים נוספים.
"חוסר ודאות גדול"
במגדל שוקי הון מציינים כי ברקע לביצועי החסר של הבורסה המקומית בשנה החולפת ניצבת תמונת מאקרו מורכבת, המושפעת מהמלחמה. זו כוללת בין היתר גירעון תקציבי הנמצא במגמת עלייה ואשר הגיע ל-8.1% על רקע העלייה בהוצאות המלחמה, קצב צמיחה נמוך, וקצב אינפלציה גבוה - שלפי הנתונים האחרונים עומד על כ-3.6% ברמה שנתית. לפי הערכת בית ההשקעות, קצב הצמיחה בישראל בסיכום שנת 2024 צפוי לעמוד על כ-1%-1.5% ולצד זאת קצב האינפלציה צפוי להמשיך לעלות בחודשים הקרובים.
"נוכח הנתונים המוזכרים וההנחה כי גם בסיום המלחמה תידרש המדינה להמשך הקצאת משאבים להתאוששות המשק מהשלכותיה, הצפי במגדל שוקי הון הוא כי בנק ישראל יותיר את הריבית ללא שינוי, ברמה של 4.5%, לכל הפחות בחודשים הקרובים. במגדל שוקי הון מסבירים, כי "הקושי של הבורסה המקומית להמשיך בכיוון החיובי בקצב דומה לזה שנרשם בשוקי ההון המובילים בעולם במהלך השנה החולפת הושפע מהמלחמה הנמשכת – שייצרה חוסר וודאות גדול במהלך כל השנה, אשר עדיין ממשיך ללוות אותנו. נזכיר, כי גם בסיכומה של תשפ"ג סבלה הבורסה בתל-אביב מחוסר וודאות גדול – אז על רקע מחלוקות פוליטיות פנימיות עזות, כך שסביבת הפעילות לא פשוטה עבור המשקיעים כבר תקופה ממושכת".
יחד עם זאת, מוסיפים שם, "בשנה החולפת הפגינה הבורסה המקומית חוסן יחסי, ולמרות האתגרים הרבים שניצבו בפניה במהלך השנה, הצליחה לרשום התקדמות. ניתן להעריך כי ככל וחוסר הוודאות בקשר לזירה הביטחונית-מדינית בישראל תתבהר במהרה בשנת תשפ"ה, הבורסה המקומית עשויה לתרגם זאת באופן מהיר למדי ולהדביק את הפער בביצועים שתציג בשנה הנכנסת".
הציבור הישראלי צמצם את החשיפה שלו למניות בת"א
מנתוני הבורסה בניתוח פעילות המשקיעים השונים: הנתונים אינם כוללים עסקאות מחוץ לבורסה. משקיעי טווח קצר כוללים את הציבור הישראלי המשקיע במניות במישרין ובעקיפין דרך קרנות הסל וקרנות הנאמנות. משקיעים מוסדיים לטווח ארוך כוללים את קרנות הפנסיה, קופות הגמל וחברות הביטוח.
עולה כי הציבור הישראלי צמצם את החשיפה שלו למניות בת"א וביצע מכירות נטו בסך כ-8.8 מיליארד שקל, בהמשך למכירות נטו בסכום נמוך יותר שביצע בשנה קודמת. משקיעי חוץ צמצמו את החשיפה שלהם למניות בת"א ובצעו מכירות נטו בסך כ-6.6 מיליארד שקל, זאת לאחר רכישות נטו בסך כ-2 מיליארד שקל נטו בשנת תשפ"ג. יצויין כי החל מחודש יולי 2024 המשקיעים הזרים חזרו לרכוש מניות בת"א ועד למועד זה רכישותיהם נטו מסתכמות בכ-3 מיליארד שקל, ואילו המשקיעים המוסדיים לטווח הארוך המשיכו לנצל הזדמנויות והגבירו את הרכישות נטו שהסתכמו בכ-10.2 מיליארד שקל, זאת בהמשך להגדלת החזקותיהם במניות בת"א.
רק 4 IPO’S
ארבע חברות ביצעו הנפקות ראשוניות (IPO) וגייסו כ-519 מיליון שקל, לעומת חברה אחת שגייסה כ-145 מיליון שקל בתשפ"ג. בראש המגייסות החדשות השנה, חברת הבנייה עמרם אברהם (גייסה כ-313 מיליון שקל, לפי שווי חברה של 1,562 מיליון שקל לאחר ההנפקה), שלוש המגייסות הנוספות הן: חברת הבנייה אפי קפיטל נדל"ן (גייסה כ-92 מיליון שקל, לפי שווי חברה של 439 מיליון שקל לאחר ההנפקה), חברת הטכנולוגיות הביטחוניות טיאסג’י (גייסה כ-62 מיליון שקל, לפי שווי חברה של 434 מיליון שקל לאחר ההנפקה), וחברת השירותים הפיננסיים מיטב טרייד (גייסה כ-53 מיליון שקל, לפי שווי חברה של 219 מיליון שקל לאחר ההנפקה).שתי חברות ביצעו רישום כפול – חברת המוליכים למחצה ארבה רובוטיקס שביצעה גיוס בשוק המניות וחברת הנדל"ן מניב בחו"ל סטרוברי פילד ריט, וחברה אחת - ישרס אחזקות, פוצלה מחברה נסחרת ("ערד").
חמש חברות הכניסו השנה פעילות חדשה: אינטרנט זהב שמיזגה לתוכה את חברת הקלינטק "קיודיסול" (חברת מו"פ), נלה דיגיטל שמיזגה לתוכה את חברת הפינטק "אינטו השקעות", פנאקסיה ישראל שמיזגה לתוכה את חברת הפיננסיים "קבוצת ברק", קנאשור שמיזגה לתוכה את חברת הבנייה "י.ב. התחדשות", ושלוש 3 דיאם שמיזגה לתוכה את "סולרום אלקטרוניקה".
שוק איגרות החוב
התשואה לפידיון של איגרות החוב השקליות ל-10 שנים עלתה ב-60 נקודות בסיס והגיעה לכ-4.9% בסוף השנה. מדדי איגרות החוב לסוגיהן עלו בשיעור ממוצע של כ-3.5%. את עליות השערים הובילו מדדי איגרות החוב הקונצרניות, בראשם מדד תל בונד-גלובל (הכולל איגרות חוב שאינן צמודות שהונפקו ע"י חברות אשר התאגדו מחוץ לישראל) שעלה בכ-12%, ומדדי איגרות החוב הקונצרניות צמודות המדד שרשמו עלייה של עד כ-10.5%. לעומת זאת, מגמה מעורבת אפיינה את מדדי איגרות החוב הממשלתיות שקליות וצמודות המדד, כאשר המדדים לטווח הקצר נשאו תשואה חיובית של כ-5%, ואילו המדדים לטווח הארוך נשאו תשואה שלילית של עד כ-9%.
המחזור היומי הממוצע (בבורסה ומחוצה לה) באיגרות החוב הממשלתיות הסתכם בכ-3.4 מיליארד שקל – עלייה של כ-30% לעומת המחזור הממוצע בתשפ"ג, ואילו המחזור היומי הממוצע באיגרות החוב הקונצרניות (כולל קרנות סל) הסתכם בכ-1.1 מיליארד שקל – עלייה זניחה של כ-2% בלבד מהמחזור הממוצע בתשפ"ג.
לעלייה החדה במחזורי המסחר באיגרות החוב הממשלתיות תרמו גיוסי החוב מהציבור בשוק איגרות החוב בתל-אביב ע"י האוצר שהתגברו והסתכמו בכ-182 מיליארד שקל, לעומת כ-56 מיליארד שקל שגויסו בתשפ"ג, זאת בשל הזינוק בהוצאות הביטחון והגידול בגירעון התקציבי.