הורדת הדירוג הכפולה שהנחיתה מודי’ס על כלכלת ישראל לא מרגשת לעת עתה את הבורסה המקומית, וגם לא את שוק החוב המקומי. המשקיעים מעדיפים להתבשם בחיסול נסראללה מאשר להסתכל לטווח הארוך יותר והבורסה בשיא.
יחד עם זאת, בניגוד לתחום הביטחוני, דווקא התחום הכלכלי הוא היחיד שמקבל ציונים מבחוץ, כלומר מגוף בינלאומי, וקשה לקבל את הקלות שבה בכירים באוצר, ובסקטור העסקי, פוסלים את עבודת הדירוג. ובכל זאת, התגובות הלעומתיות בשוק להורדת הדירוג - מלבד זו של האוצר - ממשיכות להגיע.
"מודי’ס עשו טעות קולוסאלית. כשהביקוש וצריכת האנרגיה עולים - יש צמיחה", כך אמר יוסי אבו, מנכ"ל ניו-מד אנרג’י, בוועידת התשתיות של מעריב. "אין ספק שמדינת ישראל צריכה לשנות את סדרי העדיפויות בתקציב, אבל מודי’ס הלכו רחוק מידי. ההחלטה שלהם משקפת חוסר הבנה של החוסן הישראלי ושל הרוח הישראלית. ישראל היא מדינה חזקה בעלת חברה חזקה, למודת אתגרים, והרוח הישראלית היא רכיב משמעותי בהתאוששות המשק והכלכלה.
"סקטור האנרגיה הוא דוגמא מצוינת לכך. הביקוש לגז טבעי ולחשמל נמצא בעליה של 5% משנה לשנה. אם בשנת 2024 - שנת מלחמה, יש עדיין עליה בצריכה ויש ביקוש לאנרגיה- זה אומר שיש צמיחה. מעבר לממשלה יש כאן מגזר עסקי ומערכת כלכלית חזקה ואת זה מודי׳ס לא לקחו מספיק בחשבון", אמר אבו.
שר המשפטים בדו"ח של מודי’ס ולא לטובה
חייבים להודות שהלאומיות בדברים של אבו מרגשת. אלא מה שאבו לא לקח בחשבון בדבריו זו העובדה שמודי’ס כללו בדו"ח הדירוג שלהם התייחסויות שמתאימות למדינות כמו באפריקה. כך למשל, מודי’ס ציינו לשלילה את שר המשפטים יריב לוין שלא מכנס את הוועדה למינוי נשיא עליון. איפה נשמע דבר כזה במדינה מערבית? כמובן, לא אצלנו כי ישראל היא מדינה מערבית בתחפושת. וגם, מבחינת אבו עמידה בזמנים לא מחייבת? למה ששר האוצר יגיש תקציב בזמן? כנראה שמודי’ס צריכים ללמוד שככה זה בישראל, זמנים זה בגדר המלצה כאשר זה אמור להגיע ממוסדות השלטון.
אם ישראל לא תציג את קצב הצמיחה שהציגה עד כה, ואם משכללים את בגידת אנשי הציבור במוסדות השלטון, כמו את אי ציות השרים לבג"צ, למה שהמשקיעים הזרים ישימו פה את הכסף? בגלל העמידות הישראלית? זה נחמד לשוק המקומי, אבל לא לשוק שרוצה להמשיך להתפתח. העמידות הישראלית נובעת מחוסן אך גם מתוקף היותה של החברה הישראלית מורכבת מקהל שוא צרכן שבוי, בין אם בתחום הרכב או הנדל"ן, שמשם המדינה שואבת את מרבית כספי המסים. בנטרול מנועי הצמיחה הללו, שלא באמת מהווים מנועי צמיחה, צריך לשאול מאין תבוא הצמיחה. וכאשר הממשלה מעודדת בטלה על חשבון עבודה, לא מדור במודל בר קיימה. אז נכון שעכשיו כולם באופוריה, אך בטווח הארוך זה יתהפך על המשק.
"לא ממתינים לחברות הדירוג"
אז מדוע שוק החוב פחות מתרגש מהורדת הדירוג? מתן שטרית, כלכלן ראשי הפניקס, אומר כי "בשווקים לא ממתינים לחברות הדירוג, כך שההודעה של מודי’ס בעצם רק מאשרת את מה שכבר השתקף בשוק עם תחילת המלחמה. במילים אחרות, הסוחרים והמשקיעים בשווקים הבינו את הסיטואציה מוקדם מאוד והנזק כבר נעשה הרבה לפני ההכרזות הרשמיות של חברות הדירוג. עם זאת, לאור המרחק הקטן בין הדירוג הרשמי לדירוג שמתומחר בשווקים, שעומד על נוץ’ אחד בלבד, לא ניתן לפסול שפרמיית הסיכון תמשיך לעלות בקרוב מאוד. בסיבות להפחתת דירוג, במודי’ס ציינו קודם כל את הסיכון הגיאופוליטי הגובר, במיוחד את העימות מול חיזבאללה שצפוי להיות ארוך יותר ממה שהעריכו, דבר שמוביל לגידול בהוצאות המלחמה וכפועל יוצא לגירעון גבוה יותר בהשוואה להערכות הקודמות (7.5% השנה ו-6% ב-2025). בנוסף, ירידה בצמיחה ופגיעה קשה בענפים כמו תיירות, חקלאות ובינוי. בכל הנוגע להתאוששות של כלכלת ישראל, במודי’ס מעריכים שהפעם לא תהיה התאוששות מהירה בדומה למלחמות עבר וכי הצמיחה ב-2024 תסתכם ב-0.5% וב-2025 תסתכם ב-1.5% בלבד (בהשוואה תחזית של 4% מהעדכון הקודם).