המתיחות הביטחונית נותרה גבוהה, ופרמיית סיכון המדינה כפי שהיא נגזרת מאיגרות החוב של מדינת ישראל לטווח של עשר שנים נעה סביב רמה של 180 נקודות בסיס. מצב זה הוא כבר בגדר נתון מבחינת השווקים, ואלו האחרונים הושפעו בשבוע האחרון יותר מהלך הרוח של המשקיעים בעולם.
הקורלציה בין שער החליפין של השקל לביצועי מדדי המניות בארה"ב גבוהה – ירידה במחירי המניות בעולם, מעלה את צרכי הנזילות במט"ח של הגופים המוסדיים, ובד בבד גם מצמצמת להם את שיעור חשיפת התיקים למט"ח. שני אלו פועלים להחלשת השקל בעת ירידות שערים חדות, ולהיפך מכך כשהתמונה מתהפכת. השבוע ראינו את השקל נחלש באמצע השבוע לרמה של 3.84 שקל לדולר ואז מתחזק לכ-3.73 ביום שישי, בעקבות ההתאוששות של מדדי המניות בארה"ב.
ביטולי טיסות וצפון תחת מתקפה הופכים את הקיץ למאתגר במיוחד למשפחות. בתחילת המלחמה המצב הזה הסיט צריכה לשוק המקומי, אך ספק אם זה יקרה הפעם. הזינוק בצריכה בתחילת השנה הושפע בין השאר מתשלומי העברה של הממשלה למפונים ותגמול לאנשי המילואים שהגדילו את ההכנסה הפנויה של משקי הבית. ההיקף של כספים אלו נמצא בירידה. כמו כן, מידת התחליפיות בין נסיעה לנופש בחו"ל ובין הוצאה על מוצרים ושירותים בשוק המקומי היא מוגבלת. אנו מעריכים שהדשדוש שראינו בנתוני הצריכה ברבעון השני, יישאר עמנו גם ברבעון השלישי.
הגירעון התקציבי גדל ב-12 החודשים האחרונים ל-8.1% מהתוצר. שיעור זה אמור לקטון החל מחודש אוקטובר, בשל יציאה מהתחשיב של חודשי המלחמה הראשונים שאופיינו בגירעון גבוה. הוצאות המלחמה הצטברו מחודש אוקטובר לסכום של 88.4 מיליארד שקל. גם בנטרול הוצאות המלחמה ההוצאות גדלו ב-8.7%, נתון שמעמיד בסימן שאלה גדול את גובה הגירעון ב- 2025. גיוסי ההון של הממשלה מתבססים בחודשיים האחרונים על השוק המקומי, זאת כנראה נוכח עליית פרמיית הסיכון באג"ח בחו"ל.
ישראל לא נדבקה בהיסטריית הציפיות להפחתות ריבית. סיכוני האינפלציה בישראל שונים מאלו שבעולם: שוק העבודה הדוק, ובניגוד למגמה בארה"ב לדוגמה, קצב עליית השכר בישראל הוא עדיין גבוה מאוד. עליות מסים עקיפים צפויות לתרום אף הן לעליות המחירים. שיקול נוסף הוא פרמיית הסיכון בשווקים, ואפשרות שדירוג החוב של מדינת ישראל יפחת שוב. השווקים מעניקים עתה סיכוי מסוים להפחתת ריבית אחת ברבעון האחרון של השנה, זאת לעומת צפי להפחתה של אחוז שלם בארה"ב. שנה קדימה השווקים מעריכים שריבית הפד תהיה כבר נמוכה מריבית בנק ישראל – 3.5% לעומת 4.0%. מצב זה משקף שינוי בסיסי בתפיסה של המשקיעים שהעריכו עד כה שהיתרונות הכלכליים של ישראל, כמו גירעון תקציבי נמוך ועודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, מצדיקים ריבית נמוכה יותר.
גלובלי
שבוע הפכפך בשווקים שהתחיל בהמשך ירידות שערים משבוע קודם ועבר לעליות שערים בחצי השני. השווקים מחפשים קריאת כיוון, והנתונים השוטפים לא מספקים תשובה חד-משמעית. תשומת הלב השתנתה מדוח התעסוקה שפורש בשבוע הקודם כסימן מקדים למיתון, למדד מנהלי הרכש לענף השירותים שדווקא עלה. גם העלאות הריבית ביפן נראו השבוע פחות מאיימות, והיין היפני נסוג לאחור. השווקים עדיין מגלמים הפחתות ריבית אגרסיביות של הבנקים המרכזיים, וסביר להניח שאלו האחרונים לא יוכלו לגמרי להתעלם מכך. הבנקים המרכזיים יעמדו בקרוב בפני דילמה: אם יאכזבו את השווקים ולא יפחיתו בקצב מהיר, יסתכנו בירידות בשווקים וציפיות למיתון שאולי יגשימו את עצמן. אם יתיישרו עם השווקים יסתכנו בהאצה מחודשת של האינפלציה.
בסיכום שבועי, בארה"ב מדד ה-S&P500 נותר ללא שינוי ומדד הנאסד"ק ירד ב-0.20%. באירופה מדד היורוסטוקס 50 עלה ב-0.8%. באסיה, מדד הניקיי ביפן ירד בשיעור 2.5% ובסין מדד ה-CSI300 ירד ב-1.6%. מדד ה-VIX לתנודתיות השווקים שכבר עלה במהלך המסחר בשבוע שעבר מעל ל-50 נקודות, ירד ביום שישי ל-20 נקודות, עדיין גבוה יחסית. מחיר חבית נפט מסוג ברנט עלה מעט בשבוע האחרון מרמה של 76 דולר בשבוע שעבר ל-80 דולר ביום שישי האחרון.
בארה"ב התפרסמו מספר אינדיקטורים המאותתים על התרחבות מתונה של הכלכלה האמריקנית, שהחלישו את הציפיות לכניסה למיתון שעלו בשבוע שעבר. מדד מנהלי הרכש למגזר השירותים של חברת ISM לחודש יולי עלה מעט מעבר לצפוי מרמה של 48.8 נקודות, ועבר להצביע על התרחבות ברמה של 51.4 נקודות. ברכיבים המרכזיים של תעסוקה והזמנות חדשות נרשמה עליה והם עברו להצביע על התרחבות. מדד מנהלי הרכש למגזר השירותים של חברת PMI ירד מעט החודש אך הוא מוסיף להצביע על התרחבות ברמה של 55 נקודות.
גם בנתוני שוק העבודה בארה"ב נרשמה מגמת שיפור. דרישות דמי אבטלה חדשות ירדו בשבוע שעבר יותר מהציפיות, מרמה של 250 אלף דרישות חדשות ל- 233 אלף. מספר הדרישות המתמשכות נותרו בקירוב ללא שינוי ברמה של 1.88 מיליון.
נתונים כלכליים חיוביים הפחיתו את החששות מכניסה למיתון ותרמו לעלייה בתשואות בשבוע שעבר. תשואת אג"ח ממשלת ארה"ב לעשר שנים עלתה לרמה של 3.94% מ-3.79%, התשואה לחמש שנים עלתה ל-3.80% מ-3.62% והתשואה לשנתיים עלתה ל-4.05% מ-3.88%. הציפיות להפחתות ריבית מהירות התמתנו מעט בשבוע שחלף. ההסתברות להורדת ריבית בספטמבר התמתנה מעט והשוק צופה כעת בהסתברות של כ-55%, לעומת כ-70% לפני שבוע, הפחתה בשיעור של 0.5%. עד סוף שנת 2024 שוק ההון צופה כעת ארבע הפחתות ריבית לרמה של 4.5%, ובטווח של שנה קדימה השוק עדיין צופה שהריבית תרד לרמה של 3.5%
גוש האירו
אינדיקטורים מעורבים לפעילות הכלכלית. מדד הסנטיקס לאמון המשקיעים רשם ירידה חדה מהצפוי בחודש אוגוסט, וגם במכירות הקמעונאיות נרשמה בחודש יוני ירידה חדה מהצפוי של 0.3%. מנגד, מדד מנהלי הרכש למגזר השירותים נותר ברמה של 51.9 נקודות המצביעה על התרחבות ומדד המחירים ליצרן עלה ביוני ב-0.5% בדומה לציפיות. השוק צופה הפחתה בשיעור של 0.25% בכל אחת משלוש ההחלטות עד סוף השנה (ספטמבר, אוקטובר ודצמבר), כך שהריבית תגיע לרמה של 3.0% בסוף השנה.
מסרים מהבנק המרכזי הביאו לרגיעה בשווקים ביפן. סגן נגיד הבנק המרכזי היפני, שלח מסר מרגיע בשבוע שעבר כשאמר שלא תהיה העלאת ריבית נוספת כאשר השווקים הפיננסיים אינם יציבים. המשקיעים פרשו זאת כאות לכך שהבנק המרכזי ימתין עם העלאת הריבית לזמן מה. בתגובה למסרים המרגיעים התחזקות היין מול דולר ארה"ב נבלמה, והין אף נחלש בכ-1.5% לרמה של 146.7 ין לדולר, תשואת האג"ח הממשלתית היפנית ל-10 שנים עלתה מעט ונרשמו עליות שערים במדדי המניות ביפן.