לאחר חמש שנים בהם החזיק את אקס.טי.אל עם פעילות מינורית, כמו הטיפול בזאבת, על מנת להישאר חברת מעטפת, בעל השליטה, אלכס רבינוביץ’, מיזג בשעה טובה פעילות לשלד הבורסאי.
אקס.טי.אל דיווחה אמש על השלמת העסקה לרכישת חברת The Social Proxy. על מזכר ההבנות לעסקה דווח עוד במרץ האחרון, כאשר באותה נשימה החברה הודיעה על גייס של 1.5 מיליון דולר שנדרשו לקופת המזומנים כתנאי לעסקה, כפי שדווח.
אם שאלתם מי השתתף בגיוס, אז במקום לתת לבעלי המניות הקיימים לקחת חלק ולהנפיק בזכויות - רבינוביץ’ חימש את עצמו וככל הנראה את מקורביו ב-160 מיליון מניות לפי שער של 3.6 אגורות, ועוד 160 מיליון אופציות שנמצאות עמוק בתוך הכסף.
האם באמת אותם 1.5 מיליון דולר נדרשו או שבעל השליטה רצה לאגור עוד מניות במחיר רצפה?
הרי עוד באותו היום אקס.טי.אל זינקה בחדות אל מעל ל-11 אגורות, וכיום נסחרת לפי כ-9 אגורות למניה. סביר להניח כי אם היו מציעים למשקיעים שהלכו איתו לאורך השנים לקחת חלק בגיוס, הם היו משתתפים. אבל זה לא קרה.
האם החברה הממוזגת שווה 110 מיליון שקל?
אם מוסיפים להון המניות הרשום של אקס.טי.אל (של 544,906,149 מניות) עוד 160 מיליון מניות של רבינוביץ’ ומקורביו, ואת המניות שיקבלו בעלי The Social Proxy עם ההקצאה של 45% מההון של החברה הממוזגת, למעשה הון המניות של החברה לאחר המיזוג משקף לחברה שווי של 110 מיליון שקל.
רבינוביץ’ שקיבל מניות (ועוד אופציות) לפי שווי חברה של 20 מיליון שקל יכול לסכם את המהלך כמוצלח מאד עד כה, בעיקר עבורו.
צריך לשאול האם החברה היתה זקוקה לגיוס שידלל את המשקיעים כאשר לצורך העסקה לרכישת פעילות The Social Proxy נדרשו פחות מזה, שכן העסקה התקיימה תמורת מניות ומעל לכ-400 אלף דולר. ומה עם המשקיעים? הם יצטרכו לחכות שהפעילות הנרכשת תוכיח את עצמה.