בשבוע האחרון נשאלנו מספר פעמים האם לדעתנו עליית התשואות החדה תוביל להתערבות בנק ישראל בשוק האג"ח הממשלתי? בשורה התחתונה - התשובה להערכתנו היא "ממש לא".
מדוע?
1. בניגוד למצב בתחילת הקורונה, בנק ישראל נאבק כיום באינפלציה ובציפיות אינפלציה שעלו בחדות, ולכן ’הדפסת כסף’ ורכישת אגרות חוב ממשלתיות (בסוג של QE) יובילו דווקא להאצה נוספת באינפלציה, ולפגיעה ממשית באמינות בנק ישראל. להערכתנו, הדבר יוביל גם לעלייה חדה בציפיות האינפלציה.
2. התערבות תיאורטית של בנק ישראל בשוק האג"ח הממשלתי, כמוה כמתן תמריץ ואישור לממשלה לפריצת יעדי הגרעון התקציבי, בעוד שהנגיד ירון הבהיר השבוע (שוב) כי על הממשלה "להקפיד על אחריות פיסקאלית שתשדר לשווקים את האמון שצריך", וכי יש "לנהל את התקציב באחריות", במיוחד בתקופה בה "פרמיית הסיכון לפי כל האינדיקטורים עולה".
3. בנוסף, הנגיד, אמיר ירון, הבהיר כי "פער התשואות בינינו לבין האמריקאים גדל, ולהערכתנו הוא משקף לא רק את הסיכונים שגלומים מפרוץ המלחמה, אלא את מה שנתפס כאי ודאות לגבי לאן האירוע הזה הולך,
לאן התהליך הזה מתכנס, ומתי ואיך בדיוק הוא מסתיים". כלו מר, הנגיד מצביע על הסיבות (ההגיוניות) לעליית התשואות, ואין כל סיבה שבנק ישראל יתערב במצב כזה בשווקים.
4. לסיום נציין כי תשואות אגרות החוב הארוכות עלו, אך זאת גם בשל עלייה חדה בתשואות אגרות החוב הקצרות, על רקע הערכת השווקים כי הריבית לא תרד בקרוב, כך ששיפוע עקום התשואות המקומי יחסית מתון, ולבטח שאינו מגלם שוק שאינו יעיל המצריך התערבות של הרגולטור.
**הכותב הוא אסטרטג שווקים ראשי של בנק הפועלים**