הבורסה לניירות ערך פרסמה הבוקר (ה’) קול קורא לציבור בנושא הוספת יום מסחר נוסף בשבוע, "לשם התאמת ימי המסחר לסטנדרט המקובל בשווקי העולם".
בבורסה רוצים לעבוד גם ביום שישי ומסבירים כי "המהלך נעשה על רקע החשיבות בחיזוק הפרופיל הבינלאומי של שוק ההון הישראלי, במיוחד בעת הזו".
הפעם, הוחלט לבחון "פעם נוספת ובאופן מעמיק" את שינוי ימי המסחר בבורסה והתאמתו לסטנדרט המקובל בעולם, לפי אחת משתי חלופות: האחת, מעבר ממסחר בימים ראשון עד חמישי כמקובל היום, למסחר בימים ראשון (מהשעה 12:00) עד שישי. השנייה, מעבר ממסחר בימים ראשון עד חמישי כמקובל היום, למסחר בימים שני עד שישי.
בבורסה מודים כי המצב הקיים מקשה על פעילות משקיעים גלובליים בשוק ההון הישראלי. "במצב הנוכחי, המסחר מסתיים ביום חמישי, בשעות חפיפה מורחבות עם השוק האירופי ושעות חפיפה ספורות עם ארה"ב. לאחר סיום שבוע המסחר בתל אביב מתקיימים עוד שני ימי מסחר רצופים - חמישי אחה"צ ושישי. הדבר משפיע הן על השחקנים המקומיים, אך בפרט על משקיעים גלובליים, המציינים באופן עקבי כי הצורך בקיום מתודות מסחר יוצאות דופן עבור ישראל יוצר מגבלה של ממש", כתבו בהודעה.
בבורסה סבורים כי "מבחינת המשקיעים הגלובליים היעדר מסחר בתל אביב ביום שישי מרתיע כניסת משקיעים גלובליים ומקשה על פעילותם בניירות ערך מקומיים, בשל העובדה שפער ימי המסחר מייצר קשיים בביצוע התאמות עבור ני"ע הנסחרים בבורסה, או בגידור במידה ומשקיעים זרים מעוניינים לבצע פעולות בשישי בניירות הנסחרים בבורסה וכן צורך לפעול ביום ראשון, שהוא יום המנוחה בחו"ל", כותבים בבורסה.
צריך לומר כי זה לא שביתר הימים בהם כן יש חפיפה לשוק הבינלאומי, המשקיעים הזרים מסתערים על אחוזת בית בבהלת קניות. בעת הזו, הכיוון הוא הפוך, והמלחמה שמתנהלת כבר שבעה חודשים רק מעודדת את הזרים שעוד לא יצאו, לקפל גם הם את הבאסטה. נכון, אמנם ביל אקמן השקיע, ואף הפך לבעל עניין בבורסה בתל אביב, אבל יותר מאשר אטרקטיביות הוא עשה זאת זה מתוך ציונות. המשקיעים הזרים לא יצאו ממניית לאומי או בזק כי חסר להם יום בשבוע או חסרה להם סחירות. זו המציאות הביטחונית, טמבל (ע"ע, "זו הכלכלה, טמבל" - משפט מפתח ממסע הבחירות של קלינטון ב-1992).
כאשר חברות נדל"ן כמו אקשטיין ודוניץ שנסחרות לפי שווי שוק של 1.8 מיליארד שקל, מרכזות בשעה זו מחזור של מאה אלף שקל בלבד כ"א, הבעיה היא גדולה יותר מהתאמת השעות. להוציא קול קורא בעת הזו מעיד יותר על ניתוק מהמציאות. והמציאות היא שבעת מלחמה שלא רואים את סופה, אין יעדים להמשך מלבד סיסמאות חלולות, בזמן שהחרמות מעבר לים משתרשות גם אצל הידידה הטובה של ישראל בעולם, ארה"ב, בזמן ששר האוצר יודע לצייץ רק מדד מחירים לצרכן חיובי אך מתעלם מהשלילי, לובש משקפיים ורודות במדינה עם גרעון של 7% במלחמה - הוספת יום מסחר לא יביא את הזרים אלא יאפשר עוד יום של להסתכל באכזבה על מחזורי המסחר הנמוכים. כדאי לחשוב על האפשרות של קיצור שבוע המסחר.
ומה מבחינת המשקיעים המקומיים?
בבורסה סבורים כי המשקיעים המקומיים גם יהנו מהשינוי כי הם נותרים חשופים לתנודות באותם שני ימי מסחר רצופים ויכולים להגיב רק ביום ראשון. עוד הסבר מנותק מהמציאות, הרי לא זו הסיבה שהציבור הישראלי הסית השקעות לחו"ל, ולראייה מסלולי ההשקעה ב-S&P 500 בשוק המקומי ’סובלים’ מנהירה אגרסיבית מתמשכת.
בבורסה חושבים שאם המסחר בימי ראשון יחל מהשעה 12:00 ויימשך בשישי יפתור את על הבעיות של הבורסה, אבל מכאן זה נראה כמו עוד נטל. בעולם שבו מדברים על 4 ימי עבודה בשבוע, הבורסה רוצה להוסיף עוד יום שבו נראה את מחזורי המסחר הדלילים בשמות של חברות מפוצצים נוזלים על המסך ונצקצק.
צריך לומר כי חברי הבורסה צריכים לאשר את המהלך, ומבחינתם מדובר בעוד עלויות של תוספת יום עבודה בשבוע, שלא בטוח אם היום הנוסף יצדיק את המהלך.
ומה יעשו לקראת שבת בשעון חורף? על מנת להתמודד עם המורכבות הקיימת בפעילות בימי שישי, בבורסה מסבירים כי המסחר בימי ראשון יחל מהשעה 12:00, כך שיאפשר להשלים את התהליכים שבוצעו ביום שישי ולא יסתיימו עד כניסת שבת.
החלטה הזו של הבורסה, באה יחד עם ההחלטה לבטל את האופציה על הדולר שקל, מה שהוביל לביקורת קשה ולדחייתה בשלב זה. אלא שאם מצרפים יחד את שורת ההחלטות האחרונות, קשה שלא תהות אם מי ממקבלי ההחלטות אי פעם העביר נקוב בחייו.