לפי המדד המשולב והסקרים העסקיים, למעט הצריכה הפרטית, ההתאוששות בכלכלה הישראלית מתמתנת. חלקה, במיוחד הצריכה הפרטית, מתבססת במידה לא מבוטלת על הגידול בגירעון הממשלתי שעלה באפריל ל-7% מהתוצר.
בתוך כך, הלחימה ברפיח עולה מדרגה ובגבול הצפון ובלבנון אין יום ללא מתקפות. אלא שמבחינת שוק המט"ח שנחשב לברומטר למצב הביטחוני, השקל כבר ידע פיחות עמוק יותר והדולר ירד מ-3.75 שקלים. עולה שאלה אם השוק לא מפספס את עומק המשבר.
"הסיכונים לשוק המקומי עלו. האירועים האחרונים מגבירים רמת הסיכון הגיאופוליטי והמלחמתי", כך לפי אלכס זבז’ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב. "שימוש בגירעון להנעת פעילות בכלכלה נפוץ ומקובל, אך משמש רק כזרז שאחריו המשק צריך לקבל האצה מכוחות עצמו. הבעיה היא, שבמצב של המשך המלחמה הכלכלה תתקשה לפתח מנועי צמיחה עצמאים ללא תמיכת הממשלה. אם הממשלה לא תוכל להרחיב את הגירעון יותר או אף תצטרך לצמצמו, הפעילות הכלכלית עלולה מייד להיפגע".
בשלושת החודשים האחרונים מדד ת"א 125 עלה ב-9.3% כמעט בשיעור הגבוה ביותר מבין מדדי המניות העיקריים. "אפילו מתחילת המלחמה השוק המקומי לא נמצא בפיגור גדול שמשקף עליית הסיכונים בישראל", אמר זבז’ינסקי. מתחילת השנה מדדי האג"ח הקונצרניות והממשלתיות בישראל השיגו תשואה עודפת על פני המדדים המקבילים האמריקאים. המרווחים באפיק הקונצרני בישראל נמצאים ברמה הנמוכה ביותר של השנה האחרונה".
לא בטוח שיש באמת האצה בעליית השכר
"די מוזר שדווקא בזמן המלחמה תוך כדי אובדן משרות ותת פעילות בענפים רבים נוצרים לחצים לעליית השכר כמעט בכל הענפים. הסיבה לעלייה בשכר הממוצע תוך ירידה בכמות המשרות יכולה להיות קשורה לפיטורי העובדים בעלי שכר נמוך. אולם, שיעור המשרות שירדו בענפים בעלי שכר נמוך וגבוה היה דומה", כותב זבז’ינסקי.
"בחודש פברואר היו עדיין חסרות במגזר הפרטי כ-100 אלף משרות (כ-4%) לעומת כמות המשרות לפני המלחמה. זה לא הפריע להאצה בקצב הגידול השנתי בשכר הממוצע במשק ל-9.2% לעומת 5.6% שהיה בספטמבר.
"ייתכן שלא מדובר באמת בהאצה בעליית השכר, אלא בתשלומים לעובדים שהיו במילואים שעוברים דרך תלושי המשכורת. תשלומים אלה גבוהים משמעותית מהשכר הרגיל ונרשמים כשכר רגיל בנתוני השכר של ביטוח לאומי אותם מדווחים בהלמ"ס. דבר שיכול להעיד על כך הוא שמספר שעות העבודה הממוצע לשבוע ברבעון הראשון של 2024 היה נמוך בכ-3% מאשר ברבעון המקביל ב-2023. כתוצאה מזה, שיעור העלייה השנתי של השכר השעתי הממוצע הגיע לכ-15%, מה שלא נשמע סביר אם הנתונים היו כוללים רק שכר רגיל.
"מבחינת יצירת לחצי ביקוש לעליית המחירים אין הבדל בין האם העובדים קיבלו כספים בגין מילואים או בגין עבודה. אולם, מבחינת המעסיקים תשלומי המילואים לא מגדילים עלויות. דווקא ירידה זמנית בכמות העובדים בדרך כלל משפרת פריון ומסייעת לרסן עליות מחירים", לפי זבז’ינסקי.
דריכות לנתוני האינפלציה
מחר יפורסמו נתוני האינפלציה בישראל לחודש אפריל. לפי התחזיות קצב האינפלציה צפוי לרדת ל-2.5% בקצב שנתי, שכן המדד שיוצא החוצה עלה ב-0.8% בתקופה המקבילה אשתקד והצפי לאפריל הנוכחי הוא לעלייה של 0.6%. הצפי למדד מאי הוא לעלייה דומה של 0.6%, אלא שסיכוני האינפלציה להמשך נמצאים בעלייה.
"סקר העסקים של הלמ"ס הראה שבינתיים, למרות הדיווחים על חרמות על ישראל, העסקים בענף התעשייה והבנייה לא דיווחו בחודש האחרון על החמרה במחסור בציוד וחומרי הגלם מעבר לקשיים שנוצרו עם תחילת המלחמה. אולם, יותר עסקים בענף המסחר הקמעונאי ובמיוחד בענף השירותים צופים עלייה גבוהה יחסית לעונה במחירי המכירה שלהם בחודש מאי. נציין גם שבמתחילת החודש שוב חלה עלייה של כ-15% במדד מחירי התובלה ימית בעולם ובחלק מהסחורות החקלאיות",לפי זבז’ינסקי.