ארדואן חושב שהוא יכול לאתגר את חוקי הכלכלה כאשר פיטר את הנגידים אחד אחר השני והוריד ריבית למרות האינפלציה, וחשב שהוא מעל לשותפות סחר בכפר הגלובלי אך התברר שכלכלן גדול הוא לא, ונראה שגם בתפקיד הדיקטטור יש לו קשיים.
כפי שהערכנו בסיפא של הכתבה שדיווחה על המגבלות, החרם הטורקי מגלה גמישות לאחר הפגישה במציאות שבה הישראלים יכולים לחפש חלופות, גם אם אלו יקרות יותר. על פי הדיווחים מהיום (ה’) משרד המסחר הטורקי שלח מכתבים למפעלים בענף הבניין המקומי ועדכן אותם על אישור זמני לחדש את האספקות לישראל.
נזכיר כי באפריל האחרון ממשלת טורקיה הודיעה על הגבלת הייצוא לישראל בעשרות קטגוריות, ובראשן חומרי הגלם לבנייה, כמו מלט, פלדה, ואלומיניום. טורקיה הייתה ועודנה מקור לחומרי גלם שמיובאים לישראל, כמו: כמויות אדירות של מלט וקלינקר.
בשוק המקומי כבר בדקו חלופות לאור החרם, אלא שכפי שהערכנו, וכפי שבעבר נשמעו קולות לחרם ללא מהלך מעשי, נראה כי הפסקת שותפות הסחר מזיקה גם לטורקים שסובלים בקצב אינפלציה מטאורי ושיחקה של המטבע עד דק.
רמז לכך שהחרם שארדואן רצה להשית על ישראל אפשר היה למצוא איפה שנמצא הכסף הגדול. הטורקים לא עצרו את ייצוא הנפט שישראל מייבאת מאזייברג’ן ועובר דרך טורקיה, וספק אם יעשו כך בהמשך.
לצד החברות שדיווחו על חשיפה לחרם הטורקי, כמו חמת, צריך לומר כי לא מעט חברות צמצמו עוד לפני החרם את העבודה מול טורקיה, כך שעד עתה לא נרשמו בשורות קשות מצד החברות הבורסאיות בשוק המקומי.