עימותים בין משרד האוצר לבנק ישראל תמיד היו ותמיד יהיו, אבל למהלך של האוצר הפעם נראה שלא היה תקדים. אחרי שפנו לערכאות משפטיות בניסיון למנוע ממודי’ס לפרסם את הודעת הדירוג לישראל, במשרד האוצר ממשיכים לאתגר סדרי עולם, ופנו לארגון ה-OECD בעת מלחמה בבקשה לבדוק את התחרות בבנקאות בישראל.
צריך לומר כי הדיון בתחרותיות במגזר הבנקאות בישראל כאן ולא מעכשיו, וטוב שימשיכו לדון בו לטובת הציבור, במיוחד נוכח רווחי העתק של הבנקים והאפשרות לבוא לקראת הצרכנים בעת משבר. אלא שהמהלך של סמוטריץ’ בעת מלחמה משול לתקיעת אצבע בעין של בנק ישראל שאמון על הפיקוח על הבנקים. זאת בהמשך לכניסה של בנק חדש לשוק הריכוזי, ONE ZIRO, שבינתיים לא מצליח להוכיח את עצמו.
באוצר למעשה פנו ל-OECD מבלי שידעו את בנק ישראל במהלך. זאת לאחר מיסוי ’רווחי היתר’ שהשית שר האוצר סמוטריץ’ על הבנקים שנהנו ב-2023 פעמיים, גם מהעלייה בריבית וגם מהאינפלציה.
סמוטריץ’ אמור לדעת שאת הכביסה המלוכלכת מכבסים בבית, אלא שהוא בוחר לייצא את חוסר האמון בין הגופים האמונים על הכלכלה הישראלית, דווקא בעת חירום, מהלך תמוה לכל הדעות.
תגובת בנק ישראל: "הבנק אינו מתנגד לבחינה מקצועית בינ"ל. נהפוך הוא, הבנק בעד כל ניתוח שתכליתו לשפר את המערכת הפיננסית ואף יזם כאלו בעבר. עם זאת, עמדת הבנק היא שבעת מלחמה ושעת חירום לאומית לא נכון לערוך בחינה כזו, ולכן ביקש מה-OECD לדחות את התהליך לאחר שתשוב הרגיעה לאיזור. המערכת הכלכלית עוברת את אחד ממבחני הרגישות המאתגרים ביותר בתולדות המדינה ותפקידו של בנק ישראל– לשמור מכל משמר על יציבות הכלכלה. ואכן, איתנות המערכת הבנקאית היא נכס אסטרטגי, שהוכח בזמן אמת בעת הזו.
"מעבר לכך, המערכת הפיננסית בכלל והבנקאית בפרט מתעצבת מחדש תודות למגוון צעדים שמקודמים בשנים האחרונות ע"י בנק ישראל לשיפור התחרות. מוטב שאלו יבשילו, מה שיאפשר בחינה וניתוח נכונים יותר בעת ביצוע הניתוח. בנק ישראל מצר על כך שמשרד האוצר בחר לקדם תהליך בחינה מקצועית של ה-OECD מבלי לתאם ולהיוועץ קודם לכן עם אנשי המקצוע של הבנק, שאמון על יציבות המערכת הפיננסית והפיקוח על המערכת הבנקאית. יתרה מכך חבל שגוף בינ"ל כ-OECD למד ששיחות מקצועיות מולו מודלפות החוצה ע״י האוצר."