המשקיעים בהנפקה של אל על השבוע בחרו עיתוי רחוק ממושלם כאשר אלו מופסדים כבר כ-11% ’על הנייר’, ובעל השליטה בחברה, אלי רוזנברג דולל לאחר שרכש כרבע מהיקף האחזקה שלו בחברה.
אל על גייסה 510 מיליון שקל אחרי שהציעה חבילה הכוללת מניות ואופציות לפי 555 שקל ליחידה, ואופציות מסדרה 3 ללא תמורה.
רוזנברג החזיק לפני ההנפקה 47.65% מהון מניותיה של חברת התעופה, והזרים בהנפקה 59 מיליון שקל - 11.5% מההנפקה וכרבע מהאחזקה שלו בחברה.
לא חסרות סיבות לירידות במניה של אל על. החזרה של החברות הזרות לישראל תחזיר את התחרות מול אל על שנהנתה מנתח של 80% בטיסות הבינלאומיות בנתב"ג, מה שהקפיץ את מחירי הטיסות של החברה. אלא שהעלייה החדה במחירי הטיסות של אל על שזיכו אותה ברבעון חלומי עם זינוק של 370% ברווח הנקי ל-40 מיליון דולר, הקימה עליה את רשות התחרות שפתחה בבדיקה לאור המחירים הגבוהים.
כספי ההנפקה ישמשו את אל על לרכוש מטוסים חדשים מבואינג, בעיתוי רחוק מאידיאלי בצל התקלות במטוסי החברה.
גורם נוסף שמכביד על המניה קשור לעלייה במחיר הנפט שהרים ראש, לצד המתיחות הביטחונית שמכבידה על השוק כולו. הוצאות הדלק הסילוני של אל על ברבעון הרביעי של 2023 נותרו ללא שינוי, למרות עלייה של 10% בפעילות החברה, וזאת לאור הירידה במחיר הדלק הסילוני ביחס לתקופה המקבילה ב-2022. הסלמה הביטחונית במזה"ת עשויה להשפיע על הנפט כלפי מעלה.
מהצד השני, על פניו, הלחץ על מנייתה של אל על ירד אחרי שהמדינה קיבלה הארכה למכור את האחזקות שלה בחברה בהמשך לתמיכה שסיפקה לחברה בתקופת הקורונה, וזאת מהחשש כי אם תמכור אותן כיום המדינה תקבע הפסד. נזכיר כי בעקבות הפגיעה בחברת אל על במשבר הקורונה, סייעה המדינה לחברה, בין השאר, ברכש מניותיה בסכום של כ-115 מיליון שקל במסגרת הנפקת מניות שביצעה החברה. הירידות כעת במניה מרחיקות את המימוש של מניותה המדינה בחברה.