מלחמת ’חרבות ברזל’ לא מנעה מרשתות המזון להעלות מחירים, ויחד עם התבצרות האנשים בבתים, דוחותיהן של קמעונאיות המזון שופרסל ויוחננוף שפורסמו הבוקר (ה’) שיקפו צמיחה נאה בהשוואה לתקופה המקבילה ב-2022.
יוחננוף ושופרסל פונות לאותו קהל יעד, וברבעון הרביעי של השנה יוחננוף הציגה קצב צמיחה גבוה יותר. כך למשל, יוחננוף סיכמה את הרבעון הרביעי של השנה עם צמיחה של 8.3% במכירות בחנויות זהות, מעל לנתון של רשת שופרסל שרשמה צמיחה של 7.4% במכירות מחנויות זהות ברבעון הרביעי. השיפור בחנויות זהות מעיד על שיפור אורגני שמשפיע על רווחיות הרשת.
כלל ההכנסות של יוחננוף זינקו ב-16% לכ-1.1 מיליארד שקל, כתוצאה מפתיחת סניפים. שופרסל לעומת רשמה הכנסות גבוהות הרבה יותר של 3.9 מיליארד שקל, אך מבחינת קצב הצמיחה, מדובר בעלייה של 7% לעומת הרבעון המקביל, כך שיוחננוף הציגה צמיחה בשיעור גבוה יותר ברבעון הרביעי.
היתרון של יוחננוף ברווחיות הגולמית נשחק אם כי עדיין שיעור הרווח הגולמי מעל שופרסל למרות גודלה היחסי שמעניק לה יתרון. הרווחיות הגולמית של יוחננוף ירד מ-27.6% ברבעון הרביעי ב-2022, ל-27.1% ברבעון הרביעי של 2023. שופרסל לעומתה רשמה שיפור ברווחיות הגולמית, אך בשיעור נמוך יותר של 26.4% (לעומת 26.3% ברבעון מקביל). עדיין, שיעור הרווחיות של שופרסל קטן יותר, מה שמעיד שהיא לא בהכרח ידעה להשאיר אצלה יותר כסף מהספקים.
העלאת המחירים במשק באה לידי ביטוי ברווחיות התפעולית של הרשתות. הרווחיות התפעולית של יוחננוף ברבעון הרביעי בלטה לחיובי לעומת שופרסל שנחשבת פחות יעילה נוכח האחזקה ב-Be ופעילות הפיננסים שאינה רווחית. יוחננוף רשמה שיפור ברווחיות תפעולית משיעור של 1.9% מההכנבסות ברבעון הרביעי של 2022 לשיעור של 4.2% מההכנסות ברבעון הרביעי של 2023 (ללא נטרול 16 IFRS). יוחננוף לעומתה רשמה רווחיות תפעולית גבוהה מאד של 7.2% ברבעון הרביעי.
רבעון אחד אינו משקף, ובטח כזה שהכיל מלחמה, ולכן צריך להתייחס לנתון השנתי, שם ליוחננוף רווחיות תפעולית בשיעור של 6.4% מההכנסות, מעל לשיעור הרווחיות התפעולית של 4% מההכנסות אצל שופרסל ב-2023.
בשורה התחתונה, הרווח הנקי השנתי לבעלי המניות של שופרסל 312 מיליון שקל, ושל יוחננוף הסתכם ב-140.8, מה שגוזר לשופרסל מכפיל רווח של מעל 22.4, וליוחננוף מכפיל של 19.5. קשה שלא להסיק כי המרדף של האחרים אמיר אחרי שופרסל הביא את החברות לתמחור יתר.
לגבי ההמשך, צריך לקחת בחשבון את העלאת שכר המינימום שצפויה להיכנס לתוקף ותשפיע על ההוצאות של החברות בהתאם. בתחום יציב שהצמיחה בו מוגבלת בסביבת ריבית נוכחית, תשואה על ההשקעה של סביב 5% משקפת תמחור יתר. אם ניקח חברה מתחום אחר, אך גם כן יציב בסיכון נמוך, כמו למשל בזק מתחום התקשורת, שנסחרת לפי מכפיל המשקף 11.1, התשואה שם גבוהה יותר, ומעידה על תמחור יתר של אותן רשתות מזון.