עדותו של פאוול אתמול לא הפתיעה יתר על המידה. הבנק הפדראלי מעוניין להשתכנע כי ירידת האינפלציה עקבית ובת קיימא ולדעתי יעדיף להותיר את הריבית "מעט גבוהה מדי" מאשר להוריד אותה "מוקדם מדי". יש לו סיבות טובות להיזהר. מן הסתם ינקוט הבנק המרכזי של אירופה, שיפרסם את החלטתו היום, גישה דומה ובכלל - 2024 תהייה שנה של ישיבה מוניטארית על הגדר וגישושים.
למען האמת, אין לפד הרבה ברירה שכן קשה להעריך את עוצמת ומשך ההשפעה של העלאות הריבית החדות והרצופות, שבוצעו עד חודשי הקיץ של השנה שעברה, ושל הצמצום המהיר של המאזן, שנמשך גם היום.
הפד שומר למעשה את כל האפשרויות פתוחות. מחד, הוא מצהיר כי כלכלת ארה"ב עשתה כברת דרך משמעותית לעבר תעסוקה מרבית ויציבות מחירים בשנה האחרונה. נתון התעסוקה של המגזר הפרטי שפורסם היום (תוספת של 140,000 משרות בחודש פברואר) היה פושר, אך אין בו כדי לערער על קביעה זו.
מנגד, האינפלציה, אף כי ירדה, עודנה גבוהה מרמת היעד של 2 אחוזים ואף "דביקה", קרי אין בכברת הדרך שכבר נעשתה כדי להבטיח המשך חלק שלה לעבר היעד. בסך הכל, הבנק הפדראלי חושב על הטווח הארוך ולא ירצה שמעבר מהיר מדי למדיניות מרחיבה יותר יגרום לעלייה חוזרת של האינפלציה.
על רקע שנת בחירות בארצות הברית, נושא זה רגיש במיוחד ובדבריו היום פאוול אכן התייחס לאוכלוסיות שמתקשות יותר לצרוך מוצרי יסוד. צריך לזכור גם את התקפות החותים שהולכות ומתעצמות בהקשר זה. 2024 גם תהיה השנה שלהן. בנפרד, מעניין אם ובאיזו מידה תהיה התנגשות בין הזהירות המוניטארית לבין מערכת הבחירות היצרית והשקולה בהמשך השנה.
פאוול לא הפתיע כלל כשאמר כי סבב העלאות הריבית מיצה את עצמו (לראייה – הריבית לא הועלתה זה 8 חודשים) וכי מתישהו בהמשך השנה יהיה נכון להתחיל להוריד אותה. מדובר בניסוח כללי של הצהרת כוונות – ללא ניסיון לכוון פרטנית לתאריך/קצב כלשהם. כמובן, לא נפקד מקומה של אי הוודאות הגדולה האופפת את התחזיות השונות ולו רק מסיבה זו נחוצה אותה זהירות מוניטארית.
הפד מודה כי הותרת הריבית הגבוהה ברמתה הנוכחית זמן ארוך מדי עלולה לפגוע, שלא לצורך, בפעילות הכלכלית, אך נראה כי הרצון למנוע התפרצות חוזרת של האינפלציה גובר בשלב זה. לדעתי, בצדק.
לבסוף, נוכח השיקולים לכאן ולכאן והמציאות הדינאמית והמשתנה, דבר אחד יוותר על כנו – מדיניותו "תלוית הנתונים" של הפד. כל החלטה תתקבל בהתאם לנתונים שיתקבלו ללא מוכוונות אפריורית לצד זה או אחר. שוב, מדיניות תלוית נתונים תהייה נחלת כל הבנקים המרכזיים השנה. שוקי ההון יצטרכו להסכין עם הסביבה המורכבת הזו במשך (לפחות) רוב 2024.
**הכותב הוא כלכלן שווקים ראשי, מזרחי טפחות**