פסגות: ענף הבנקאות הישראלי אטרקטיבי להשקעה - אנו מעריכים כי מערכת הבנקאות הישראלית מעניינת להשקעה בשנת 2011. אנו סבורים שחמשת הבנקים הגדולים נסחרים בדיסקאונט של 29% ואנו ממליצים על המערכת כולה בתשואת יתר. ברמה פרטנית ההעדפה שלנו היא לבנק פועלים (קניה, 24.0 ₪/מניה). סדר העדיפויות שלנו לשאר הבנקים (בסדר יורד) היא כדלקמן: לאומי (ת. יתר, 21.2 ₪/מניה), מזרחי טפחות (ת. יתר 44.5 ₪/מניה), בינלאומי (ת.יתר, 60.7 ₪/מניה). בנק דיסקונט אינו מומלץ על ידינו (ת. שוק 7.70 ₪/מניה).
הבנקים הישראלים יציבים יותר מהבנקים באירופה – הבנקים בישראל נהנים מיחס גבוה מאוד של הון מוחשי לסך מאזן בהשוואה לעמיתיהם באירופה. אנו סבורים שיחס זה חשוב מאוד כיוון שהבנקים באירופה חשופים לניירות הערך של מדינות ה PIIGS אשר אינם מקבלים להערכתנו ביטוי מספיק במקדמי הסיכון בקביעת נכסי הסיכון בהלימות הון הליבה. על כן להערכתנו רמת התשואה להון בבנקים הישראלים הגבוהה במעט מהרמה באירופה המלווה במכפילי הון מעט גבוהים יותר בהחלט מגלמת אפ סייד במחירי המניות של הבנקים הישראלים בהשוואה לבנקים האירופאים.
עוצמת המשק הישראלי בשנת 2011 תתרום להכנסות הבנקים בישראל - המשק הישראלי בשנת 2011 יתאפיין בצמיחה חזקה באופן יחסי (4%) למשקים אחרים במדינות המפותחות. במהלך השנה ריבית הבנק המרכזי תעלה ב 75 נקודות בסיס ותעמוד בסוף השנה על 3.25%. שני גורמים אלה יהוו זרז אקסוגני לתוצאות הבנקים. הצמיחה תתרום למערכת הבנקאות דרך גידול בתיקי האשראי וכפועל יוצא גידול בהכנסות המימון וכן דרך שיפור בהכנסות התפעוליות כתוצאה מפעילות כרטיסי האשראי והפעילות בשוק ההון. העלאת הריבית תתרום למרווח הריבית שכן ברמת הריבית הנמוכה יחסית כיום (2.5%), מרווח הריבית על הפיקדונות וחשבונות העו"ש נמוך יחסית בשל העובדה שלא ניתן להוריד את ריבית הזכות מתחת לרמה אפסית.
רמת ההפרשה לחובות מסופקים בשנת 2011 תמשיך להיות נמוכה מהממוצע הרב שנתי – ההתאוששות במשק הישראלי כפי שמתבטאת בשיעור הצמיחה מובילה גם לירידה בהיקף ההפרשה לחובות מסופקים. להערכתנו בשנת 2011 שיעור ההפרשה לחובות מסופקים מסך האשראי יגיע ל 0.57%, גבוה מעט בהשוואה לשנת 2010 שתסתיים להערכתנו בשיעור הפרשה של 0.45% אך עדיין נמוך מההפרשה הרב שנתית המגיעה ל 0.75%. רמת ההפרשה הנמוכה יחסית נובעת הן מרמה נמוכה יחסית בהפרשה השוטפת לחובות מסופקים והן כתוצאה מהמשך תהליך Recovery של חובות העבר.
שליטה בבסיס ההוצאות תהווה נדבך מרכזי להצלחה בפעילות העסקית - האתגר המרכזי שיאפיין את מערכת הבנקאות בשנת 2011 ובשנים העתידות לבוא הוא שמירה על שליטה בבסיס ההוצאות. בבנקאות הישראלית מקובל כי העובדים מאוגדים בהסתדרות באמצעות חוזים קיבוציים. חוזים אלה מגנים על העובדים מפני פיטורין מחד ומספקים להם בסיס לעלייה קבועה בשכר. כיוון שהוצאות השכר מהוות כ 58% מכלל ההוצאות התפעוליות ו 39% מכלל ההכנסות הרי שליכולת בנק לשלוט בהיקף ובהתפתחות רכיב הוצאה זה השפעה רבה על יכולתו להשיא תשואה להון למשקיעים. בבנקאות הישראלית מזרחי טפחות והפועלים מצטיינים בשליטה על הוצאות השכר וכפועל יוצא גם יחס ההוצאות להכנסות בהם הוא הטוב במערכת (מזרחי טפחות – 60.5%, פועלים – 62.7%). לאומי מציג יחס סביר של הוצאות להכנסות (67.9%) לאו דווקא בשל שליטתו על ההוצאות אלא בשל יתרון לגודל. הבנק הבינלאומי ובנק דיסקונט מציגים יחסי הוצאות להכנסות החלשים במערכת.
מדיניות הדיבידנד של הבנקים בשנת 2011 תתאפיין בחזרה לעסקים כרגיל – יחסי הלימות הון הליבה בבנקאות הישראלית (למעט בנק דיסקונט) גבוהים מיחס הלימות הון הליבה הנדרשת ע"י בנק ישראל (7.5%) ומיחס הלימות הון הליבה שתידרש מהבנקים בעולם בשנת 2019 (7.0%) על פי תקנות באזל 3. במובן הזה לבנקים בישראל אין כל בעיה לשוב למדיניות דיבידנד בשנת 2011. בנק הפועלים עתיד לחלק 50% מרווחיו כדיבידנד בשנת 2011 (תשואה של 5.5%). חלוקה זו כפופה לאישור בנק ישראל שכן הפועלים הפסיד בשנת 2008 ועליו לקבל אישור מיוחד לחלוקה לפני 2012. להערכתנו הפועלים יקבל את האישור. בנק לאומי יחלק גם הוא 50% מרווחיו כדיבידנד בשנת 2011 (תשואת של 4.9%). כבר ב 2010 חילק לאומי מיליארד ₪ כדיבידנד סכום המהווה 41.5% מרווחיו לשנה זאת. מזרחי טפחות יחלק 40% מהרווחים השוטפים שלו ו 80% מהרווחים החד פעמיים בשנת 2011 (תשואת דיבידנד של 4.1%) בשנת 2010 חילק מזרחי טפחות 200 מיליון ₪ המהווים 25.5% מרווחיו. הבנק הבינלאומי יחלק 50% מרווחיו כדיבידנד בשנת 2011 (תשואת דיבידנד של 5.0%). נציין שבשנת 2010 חילק הבנק 800 מיליון ₪ המהווים 180% מרווחיו לשנה זאת. חשוב לציין שחלוקה גבוהה זו נבעה בעיקר כחלק ממתווה למכירת אחזקותיו של בנק דיסקונט בבנק הבינלאומי (26.5%). בנק דיסקונט אינו צפוי לחלק דיבידנד בשנת 2011 בשל מגבלת הלימות הון הליבה.