בשנים האחרונות צמחו בישראל מספר חברות מובילות בתחום הבשר המתורבת ברמה העולמית בהן אלף פארמס, סטייקהולדר, בליבר מיט, אבר אפטר מיט, סופרמיט ונוספות. לאחרונה משרד הבריאות העניק אישור רגולטורי ראשון מסוגו לחברת הבשר המתורבת אלף פארמס והפך את ישראל למדינה הראשונה בעולם להעניק אישור כזה, לאחר שארה״ב וסינגפור החליטו להעניק אישורים דומים, אך למוצרי עוף מתורבתים.
נקודת המפנה הזאת לא עברה מתחת לראדר של התעשייה הישראלית, המחפשת דרכי גישה ישירות לתעשיית רווית-חברות שעשויה להנות מאישור רגולטורי דומה בקרוב. לפני שהסטייק הראשון של מי מהן יגיע למסעדות, דבר שצפוי לקרות מוקדם משאולי חשבנו, מיהן החברות הישראליות החדשניות שכדאי להכיר מהתחום?
למעשה, בישראל פועלות מגוון חברות בתחום המזון המתורבת וביניהן בליבר מיטס (לשעבר פיוצ’ר מיט), סטייקהולדר פודס (לשעבר מיטק), סופרמיט ומיטאפורה, לצד חברות העוסקות בפיתוח דגים ומאכלי ים מתורבתים כמו וונדה פיש, סיטוסל, פורסי, מרמייד סיפודס ואפישנט פרוטאין. בשנים האחרונות הושקעו בחברות ישראליות בתחום מעל למיליארד דולר על ידי קרנות גדולות בעיקר.
בזירה הבורסאית ניתן לציין את חברת הפארמה ותאי הגזע פלורי הנסחרת גם בישראל וגם בנאסד"ק החל משנת 2003, אשר השיקה שיתוף פעולה עם חברת תנובה, במסגרתו ינסו השתיים לפתח רקמות שריר ושומן ממקור ביולוגי לצורך מסחורו. על אף שחברת תנובה הינה מענקיות המזון הישראליות, מדובר בפרויקט אחד מיני רבים שפלורי מנסה להוביל בשנים האחרונות, ובהתחשב בכך שהצטרפה ברגע האחרון למשחק של המזון המתורבת, ייתכן והדבר יקשה עליה בהבקעת יעדים משמעותיים בעתיד הנראה לעין.
בנאסד"ק נסחרת גם החברה הישראלית סטייקהולדר פודס, בהובלת אריק קאופמן, אשר זכתה לתמיכה מהשחקן אשטון קוצ׳ר. החברה שועטת למסחור מוצריה, כאשר לאחרונה דיווחה על הסכם מסחרי יוצא דופן עם מדינה במפרץ למסחור הבשר המתורבת שלה. כמו כן, סטייקהולדר החלה בשיתוף פעולה במימון אותה מדינה להדפסת בשר דגים.
סטייקהולדר התפרסמה בין היתר במהלך שנת 2023 בביקורו של רה"מ נתניהו במשרדיה ברחובות שסייר במעבדת החברה וטעם סטייק ודג מהמדפסת ואמר: "אנחנו מעוניינים להוביל דבר טוב לאנושות וגם טעים". רק בשבוע שעבר בירכה בורסת הנסדא״ק את סטייקהולדר על גבי שלט חוצות בוול-סטריט על הישג שהוגדר אדיר על ידי החברה והוא הדפסת בשר צלופח (שוק של כ-4.5 מיליארד דולר) באמצעות מדפסת ייחודית שפותחה בסטייקהולדר.
רה״מ בינימין נתניהו מנסה את מדפסת הבשר של סטייקהולדר. צילום: חיים צח, לע"מ
אותה המדפסת, כך דווח על ידי החברה, מאפשרת הדפסה תלת-מימדית של רקמות הוליסטיות בטכנולוגיה ייחודית שפותחה במעבדות החברה. החברה החלה בהליך קבלת אישור רגולטורי למדפסת, וזאת לקראת הגדלת תפוקת הייצור של הבשר המתורבת לטונות בכל חודש.
החברות הישראליות הנוספות הפועלות בתחום, על אף שאינן זמינות להשקעה של יחידים ישראלים בקלות, דיווחו על פריצות דרך משל עצמן. כך לדוגמה, חברת בליבר מיטס מינתה את גוסטאבו בורגר לתפקיד המנכ״ל במהלך שנועד, לטענת החברה, לתמוך במהלך גדילה משמעותית הצפוי לה, במסגרתו תסיים להקים מפעל ייצור המסוגל לתמוך בייצור של 10,000 טונות מטריים בכל שנה, כאשר יגיע לשיא היכולת.
גם חברת סופרמיט הודיע על מהלך משמעותי של קבלת כשרות ״מהדרין״ מטעם מכון הכשרות הגדול בעולם, ה-OU (האיחוד האורותדוקסי) המפקח על כשרותם של למעלה ממיליון מוצרים. מנכ״ל החברה אידו סביר טען אז כי מתן הכשרות לא רק ירחיב את האפשרויות לצרכנים לקבל מוצרים כשרים ברחבי העולם, אלא גם תקבע הנחיות ברורות עבור חברות נוספות בתעשיית הבשר המתורבת.
תמיר מלמוד, מנכ"ל מיטאפורה הנכנס שהיה בעברו מנכ"ל סודה סטרים, נכנס לכהונה בחברה אשר הובילה לאחרונה סבב גיוס משמעותי של כחמישה מיליון דולר מקרן New Gate Capital על מנת להגביר את יכולות הייצור שלה. לצדה של מיטאפורה, גם וונדה פיש הכריזה לאחרונה על גיוס משמעותי ממשקיעים פרטיים וביניהם Aqua-Spark ההולנדית ואחרים.
האם מדובר בתחילתו של גל אישורים רגולטוריים שיציף את מסעדות ישראל בבשר מתורבת? אם לשפוט לפי המגמה העולמית, התשובה היא כנראה שכן. לאחר האישור האמריקאי לעוף מתורבת, ייתכן מאד כי גם חברות ישראליות נוספות יזכו בקרוב לאישורים רגולטוריים שיחלו עידן של פוסט-שחיטה ומעבר לעולם ירוק ויציב יותר, וזאת בהובלה ישראלית.
הכתבה נכתבה בשיתוף ״הזירה״, שירות מסחרי לסיקור חברות, טכנולוגיות ושווקים בישראל. אין באמור לעיל המלצה לביצוע פעולה כלשהי בני״ע ויש להניח שיש לכותבים עניין באמור. התוכן לעיל הינו לצרכי העשרה בלבד. אין לראות בכתבה תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או לשיווק השקעות או ייעוץ השקעות והיא אינה מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. הכותבים אינם אחראים לכל שגיאה, השמטה ו/או טעות.