כלכלני דויטשה בנק שינו את תחזית הריבית לישראל, וכבר לא צופים כי בנק ישראל יוריד את הריבית במשק בפגישתו הקרובה ב-26 לבפרואר. בבנק ההשקעות צופים שהריבית תיוותר ללא שינוי ותעבור למצב המתנה. קודם לכן בדויטשה בנק צפו הורדת ריבית של 25 נק’ בסיס, בדומה להחלטה בינואר.
שינוי התחזית נבע מעלייה בסיכון הגיאופוליטי חולשת השקל וחששות פיסקאליים. אלו הם עיקר הגורמים לשינוי התחזית של דויטשה בנק למרות ההתמתנות האינפלציה שחזרה לתחום היעד של בנק ישראל (3%).
בכך דויטשה בנק למעשה מיישרים קו עם בנק ישראל. אתמול, הסביר הנגיד אמיר ירון לוועדת הכספים שדנה בעול הריבית הגבוהה על הציבור, שהעולם כנראה לא יחזור לריביות האפסיות שהיו, ואלו ישארו ברמה גבוהה יחסית. בבנק ישראל צופים כי הריבית תרד בעוד שנה לרמה שבין 3.75% ל-4%, שנחשבת על פי הבנק לרמה מרסנת.
התחזית של דויטשה בנק למדיניות המוניטרית של בנק ישראל: "התמונה עבור האינפלציה בשנת 2024 היא מעורבת, לאור אי הוודאות הגבוהה ביחס למצב הגיאופוליטי. עם זאת, גורמי הסיכון שעשויים להוביל להפתעה כלפי מעלה באינפלציה גברו( כפי שהרחבנו בחלק שמתייחס לאינפלציה) ולכן תידרש גישה זהירה יותר בצד המדיניות המוניטרית על מנת לאזן בין החששות, בעיקר בשל הרצון לייצר אמינות פיסקאלית. משכך, אנו מתקנים את תחזיתנו לריבית בנק ישראל, כך שהיא צפויה לעמוד על 3.5% בסוף שנת 2024. אם תחזיתנו תתממש, יהיה מדובר בהורדת ריבית של כ-100 נקודות בסיס סך הכל", כתבו כלכלני הבנק.
מאזן התשלומים: חיובי עם סיכונים באופק
ההתפתחויות במאזן התשלומים המשיכו לתמוך בזרימות הון אל המדינה ברבעון השלישי, כאשר העודף במונחים שנתיים הגיע לרמה של 4.5% - הגבוה ביותר מאז הרבעון הרביעי של שנת 2021. בעוד שהיחלשות בתנאי הקנייה הגבילה את הגידול בייבוא, זרימות חזקות דרך ההכנסה הראשית, בשל צבא ההגנה לישראל ותיק הנכסים הובילו לשיפור בדינמיקה במאזן התשלומים ברבעון השלישי. נתוני סחר חוץ לרבעון הרביעי מצביעים שגירעון הסחר רשם שיפור, כאשר הירידה בייבוא מורגשת יותר ביחס לירידה בייצוא וזאת בשל היחלשות בביקוש המקומי ופעילות סקטור הייצור לאחר המתקפה של החמאס ב-7 לאוקטובר.
בדויטשה בנק כותבים כי בטווח הקצר הדינמיקה הקיימת תומכת בהמשך שיפור במאזן התשלומים. עם זאת, היקף התיירות הנכנס הנמוך, הפרעות לסחר הגלובלי בשל עליית המתחים בים האדום, חולשה בביקוש הבינלאומי והתאוששות בביקוש המקומי(תבוא לידי ביטוי בעלייה ביבוא) מהווים סכנות לדינמיקה החיובית שקיימת כרגע במאזן התשלומים.
התפתחויות גיאופוליטיות: מקור גדול לאי וודאות
באוקטובר, מתקפת החמאס והמתיחות הגיאופוליטית הגבוהה הצליחו לזעזע את השווקים. "למרבה המזל, היקף הנזק הפיננסי התברר כפחות חמור מכפי שחשבו בתחילה והוביל לאנחת רווחה בשווקים", כתבו בדויטשה בנק. "אף על פי כן, ההתפתחויות האחרונות בים האדום, לצד המתיחות הגוברת עם חיזבאללה בגבולה הצפוני של מדינת ישראל ופעולותיה של אירן בשכנותיה עירק ופקיסטן, הציתו מחדש את החשש להתפשטות הלחימה גם לאזורים נוספים באזור. בעוד שהשלטונות בישראל צופים פתרון למתיחות מול עזה עד לחודש פברואר, ומתיחות מוגבלת עם ארגון חיזבאללה, ישנם סיכונים מתמשכים. אלו כוללים את ההסתברות לסכסוך ממושך, היקף לחימה רחב יותר עבור ישראל וההשפעות על שרשראות האספקה בסקטור האנרגיה, אשר עשויים להוביל לעלייה בעלויות האנרגיה והפרעה לסחר העולמי. הגורמים הללו מציבים אתגרים לסביבה המאקרו כלכלית, בעיקר בצד המדיניות הפיסקאלית".