נגיד בנק ישראל התארח בדיון בוועדת הכספים של הכנסת, ושם הסביר לחברי הכנסת על המצב הכלכלי נוכח המלחמה והמסגרת התקציבית, והתייחס לקיפאון בענף הבנייה נוכח המלחמה, למשקולת התקציבית נוכח העלייה הצפויה בעלויות הביטחון, ולצפי להורדת דירוג למשק.
לגבי מחירי הדיור הגבוהים אמר ירון: "יש מלאי די גדול של דיור, והבעיה היא שבצפי קדימה יש עצירה באתרי הבנייה, וזה מאט את התחלות הבנייה. לקראת החצי השני של השנה אנו עלולים להיתקל בעליות מחירים. עוד לפני אירוע המלחמה, כמות המכרזים וכמות ההיתרים היה צריך להיות מורחב, כי בלי הגדלת ההיצע על פני זמן - לא נראה את מחירי הדירות ממשיכים להתמתן", אמר ירון.
בוועדת הכספים העלו טענות כי מחירי הקרקע בישראל גבוהים בצורה לא פרופורציונלית לעומת העולם. הנגיד אמר: "העולם לא יחזור לריביות של לפני הקורונה. נהיה בעולם של אוסף של דברים שיביאו לשיווי משקל שלא נחזור לריביות אפסיות או בריביות השליליות שהיו. מחירי הקרקעות צריכים להתאים את עצמם בסופו של דבר כדי שלקבלנים יהיה כדאי להיכנס לפרויקט, וזה צריך לקרות עם הורדת מחיר המינימום במכרזים. כמות המכרזים המוצלחים ירדה באופן מהותי, ולכן, בלי קשר למלחמה היינו מגיעים לצמצום מסוים. לטווח הארוך המפתח הוא הגדלת ההיצע, מהתחלת התהליך (תכנון, מכרזים ותשתיות)".
הצפי להורדת דירוג
כולם מחכים להחלטה של מודי’ס שצפויה להתפרסם בשבועיים הקרובים לגבי הורדת דירוג האשראי של המשק, וזאת בזמן שהשוק כבר מגלם הורדת הדירוג בפועל. הנגיד ירון התייחס לנושא זה כשאמר: "מחיר גיוס ההון בדולרים עלה. פרמיית הסיכון עלתה והתמתנה מעט, אך ודאי לא ירדה לאיפה שהיא היתה קודם", אמר ירון. "הגיוסים של מדינת ישראל ב-14% הם בשווקים הבינלאומיים והיתרה היא בשקלים, ושם עוד לא רואים את העלייה בעלות הגיוס. נכון שהיתה עלייה בפרמיית הסיכון אבל חשוב שהממשלה תעמוד במסגרת התקציב".
לגבי שוק המט"ח, "שער החליפין אמור היה להגיע לשער של 3.2 שקלים אם היה ממשיך בקורליציה שלו למדד הנאסד"ק", הבהיר ירון. "מה קרה לשקל בראייה כלילית? הוא מאד נחלש בתחילת 2023 אך התחזק בסופה כך שבכל השנה שעברה השקל פוחת בכ-3%".
לגבי הסיוע לעסקים אמר ירון, "עם כל הכבוד, בנק ישראל הגיב תוך יומיים בסיוע לאזרחים. שמרנו על היציבות, היה צורך להתערב בשוק המט"ח ובמקביל לגעת עד כמה שאפשר בנקודות הכי כואבות".
הנגיד ירון על תחזית הצמיחה לשנים הקרובות: "התחזית לשנים 23 ו-24 היא של צמיחה של 2% בכל אחת מהשנים, וצמיחה של 5% ב-25, זאת בתרחיש ייחוס של ירידה בהיקף המלחמה ברבעון הראשון של 2024. זה בהנחה של שמירה על היקף התקציב, לכן כ"כ חשוב שנשמור על מסגרת התקציב. אנחנו צופים שהאינפלציה תמשיך להתמתן, אבל יש סביב זה הרבה חוסר ודאות, אירוע הצפון ועוד, לכן אנחנו הולכים בצעדים מאוד מדודים".
עוד ציין ירון כי הוצאות המלחמה הישירות בשנים 23-25, כולל הוצאות ריבית, פיצויים והוצאות אזרחיות אחרות סביב המלחמה, יעמדו על כ-215 מיליארד שקל, ובנוסף לכך אובדן הכנסות ממסים בגובה 40 מיליארד שקל. סה"כ 255 מיליארד שקל בשנים אלה.
לצד כך ציין ירון כי ברור לכל כי יהיה גידול ארוך טווח בתקציב הביטחון הנובע מהמלחמה, הנובע מגידול תקציב להתעצמות מערכת הביטחון, הוצאות הריבית בגין כך וכן עבור הוצאות מנהלת תקומה, וקרא לממשלה להתכנס בהוצאותיה לסכום הצפוי לצאת במסגרת כך, וציין כי פעילות זו נעשתה במסגרת תקציב 2024: "שיש לך כל שנה נוספת עוד 20 מיליארד שקל הוצאת ביטחון, בואו קודם נצמצם את זה ל-20 מיליארד. תהייה ועדה שתבחן את הצרכים, צריך לחדד עפרונות אבל גם להבין את צורכי המערכת, כנגד זה שתהייה לך הוצאה של 20 נוספים כל שנה, אתה לא רוצה להראות שהיחס החוב תוצר שלך מתבדר, אם לא מתכנס, לפחות לא מתבדר. אתה צריך להתכנס לסביבות ה-20 וזה מה שנעשה בממשלה. ייתכן שהיה אפשר לעשות יותר, ואולי היה צריך להפעיל את המע"מ כבר ב-24, אבל אלה בגדול ההתאמות כפי שאני מבין אותם. נעשו התאמות משמעותיות לטובת ההתכנסות".