התקשורת יודעת להאדיר ולהעצים את מספרי החלומות שמוכרים סיפורי פלאים בבורסה, ובאותה נשימה התקשורת גם יודעת להגיד ’אמרתי לכם’ בסופו העגום של הסיפור, לכתוב ש"הכתובת היתה על הקיר" מבלי להתייחס לאחריות שלה בעניין.
מה שאסור לחברה ציבורית, למכור אשליות להציג מספרים לא הגיוניים במצגות, מותר לעיתונות. למכור סיפורים על גנבי החלומות ללא בדיקה מעמיקה מתאפשר כאשר אין לך אחריות של ממש לכספי המשקיעים. התקשורת היא זו שממליכה מלכים וגם זו שנמצאת שם בסיבוב לחכות לנפילתם על מנת לגרוף נקודות זכות. כך היה עם אמיר ברמלי בזמנו, היזם שסיים את דרכו בכלא, וכך זה נמשך עם האב סקיוריטי שהדליקה לנו אורות אדומים לכל אורך הדרך.
חלומות ההנפקה בשווי מופרז התבררו כפלופ, משקיעי ה-PIPE לא העבירו את הכסף רגע לפני המיזוג, ולמרות שהיה זה תנאי מתלה למיזוג, הוא יצא לפועל בכל אופן. התוצאה היתה התרסקות ביומה הראשון ובמקום מיזוג לשווי של 10 דולרל מניה האב מצאה את עצמה במחיר של מעל דולר אחד בלבד.
לאחר שהתרסקה עלו חשדות למעילה בחברה מצד המנכ"ל אייל משה, וזהו רק קצה הקרחון. את סיפורי החלומות ליוו בהאב סקיוריטי עם מצגות שמספרות על תחזית להכנסות של כ-90 מיליון דולר מוצרי הסייבר שלה ב-2023, אלא שכעת מתברר כי אלו בקושי הגיעו ל-570 אלף דולר בלבד.
עוזי מוסקוביץ’, יו"ר האב סקיוריטי, שנכנס לתפקידו לאחר ההתרסקות, סיפר ל"כלכליסט" את מה שידענו פה ב"ספונסר" עוד בימי הרצתה לוול סטריט - לחברה לא היה מוצר. "כשהגעתי לכהן כמנכ"ל לא היה מוצר ולא היו מכירות", אמר מוסקוביץ’. הוא מעדן את דבריו החמורים ואמר כי היה מוצר אך נדרשו שיפורים. ובכן, כפי שסברנו עוד אז, קל למכור חלומות עטופים באריזה של סייבר שלמרבית האנליסטים אין מושג קלוש בתחום.
וזה התירוץ של רוב החברות שאין להן מוצר. הכל נמצא בדרך ל.. בפיילוט שתוצאותיו יתבררו במועד לא ידוע ועליו החברה תשכח לדווח, חלום שסופו להתנפץ על כספי המשקיעים המאוכזבים. וזה לא היה נורא אם היה מוצר שפשוט לא עבד, אלא שכאן מדובר בסיפור נוכלות מא’ ועד ת’ ואיפה הרשויות, איפה הבורסה? או רשות ניירות ערך?