הביטקוין פתח את שנת 2024 ברגל ימין ולראשונה מאז תחילת אפריל 2022 מזנק בכ-8% מעל לרמה של 45,500 דולר. העליות נרשמות בציפייה לאישור קרן הסל שעשוי להתקבל השבוע על ידי הרשות לני"ע האמריקאית (SEC).
לאחר שעלה ב-156% בשנה שעברה, הביטקוין הגיע לשיא של 21 חודשים ברמה של 45,532 דולר. מדובר בשיא קצר מאז 2020, אך רחוק מהשיא של 69,000 דולר שאליו הגיע בנובמבר 2021.
מניות קריפטו, העוקבות מקרוב אחר מחירי הביטקוין, מזנקות במסחר המוקדם בארה"ב. Riot Platforms Marathon Digital ו-CleanSpark עולו ב-8.5% ל-10.6% ו-10% בהתאמה, וחברת התוכנה ומשקיעת הביטקוין MicroStrategy מוסיפה כ-6%. בשוק המקומי טקטונה מזנקת בכ-20% וסילבר קסטל עולה גם כן.
רשות ניירות הערך האמריקאית דחתה מספר בקשות להשיק תעודות סל ביטקוין נקודתיות בשנים האחרונות, בטענה ששוק מטבעות הקריפטו חשוף למניפולציה. אלא שבחודשים האחרונים הצטברו סימנים שלפיהם הרגולטור מוכן לחתום על לפחות חלק מ-13 תעודות הסל המוצעות בביטקוין.
"היות והשקעה בתחום הקריפטו נחשבת מסוכנת מכיוון שהמטבעות נוטים לנוע בקיצוניות מבחינת המשקיע, קרן סל מהווה אלטרנטיבה וחשיפה מאוזנת יותר לתחום הקריפטו, בניגוד לקרנות נאמנות שמנהלות את המניות אקטיבית ועוסקות בסחר, מכירה וקנייה", אמר עו"ד שגיא רויזר, שותף מייסד משרד עוה"ד רויזר - טוני. "ברור שהסביבה הרגולטורית היא מרכיב משמעותי להתפתחותה של תעשייה פיננסית והגם שגישת הרגולטורים במדינות השונות לתחום הנכסים הקריפטוגרפים אינה אחידה, נראה שבחלוף הזמן מתחדדות העמדות, ההבדלים והקווים המשותפים בגישות השונות לנכסים הקריפטוגרפים.
ומה קורה בישראל?
"הרגולטורים בישראל טרם הצליחו להדביק את מהירות ההתפתחות הטכנולוגית והחקיקה בנושא אסדרת הפעילות במטבעות הדיגיטליים טרם הושלמה, אך ניתן להיווכח בסנוניות של אסדרה שהחלה עם התגבשותה של וועדה לבחינת אסדרה של הנפקות מטבעות קריפטוגרפים מבוזרים לציבור לצורך בחינת תחולת חוק ניירות ערך על הצעות והנפקות לציבור בישראל המבוססות על רישום מבוזר והמסחר, שעקבה אחרי מגמות והתפתחויות בתחום הנכסים הקריפטוגרפים ואופן התמודדותם של רגולטורים שונים בעולם עם הנכסים הקריפטוגרפים", אמר רויזר.
"בתחילת שנת 2023 רשות ניירות פרסמה הצעה להערות ציבור בנושא תיקוני חקיקה של דיני ניירות ערך הקשורים בתחום הנכסים הדיגיטליים, שהתייחסה להצעה לציבור, הפעלת בורסות, ייעוץ ושיווק השקעות, ניהול תיקים וקרנות נאמנות, ולאחר שהרשות בחנה ושקלה את הערות הציבור שהתקבלו, התפרסמה במהלך חודש אוגוסט הנוכחי הצעה מעודכנת הכוללת מספר שינויים, ובכלל זה הרחבתה של התשתית האסדרתית בעניין פעילות בורסה ומסלקה בנכסים דיגיטליים, הוסף תיקון עקיף לחוק איסור הלבנת הון המחיל את הוראותיו על בורסות של נכסים דיגיטליים, וכן הוארכה הוראת התחילה המוצעת.
"המפקח על הבנקים פרסם אף הוא השנה מסמך עקרונות לדיון בעניין אסדרת הפעילות במטבעות יציבים בישראל, שמטרתו לאפשר פעילות במטבעות יציבים תוך ניהול הסיכונים הכרוכים בשימוש בהם.
וברוח הקריפטו הנושבת, אף בית המשפט העליון בישראל דחה בינואר האחרון ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב שפסק, כי סירובו של בנק שלא לאפשר להפקיד את רווחיהם ממסחר במטבעות קריפטו הינו סירוב לא סביר.
דומה שגם בישראל מתחדדת התובנה כי יש לאפשר התפתחות של תחום הנכסים הקריפטוגרפים בפן העסקי והרגולטורי וכי נדרשת דינאמיות להתאים את עצמה לשינויים בשוק תוך זמן קצר, כדי לאפשר את חדשנות לצד ההגנה על המשקיעים. קיימת חשיבות רבה להעמיד בידי הרגולטורים את היכולות והכלים שיאפשרו גמישות כזו ללא צורך בשינוי חקיקה שבדרך כלל נסמך זמן רב ותלוי בגורמים רבים", אמר רויזר.